(דון דרייפר, מנהל קריאיטיב, סטרלינג&קופר)
החופש הבלתי נגמר שסיפקה לנו תקופת החגים הוביל להשלמת פערים בכל מיני תחומים.
אחת ההשלמות שלי היא הסדרה Mad Men (הגברים של שדירות מדיסון), זוכת האמי 2008 לסדרת הדרמה הטובה ביותר, עליה המליץ לי כבר מזמן חנן כהן, מנהל הקריאיטיב המהולל של גריי אינטראקטיב. (19.99 ש"ח ב-VOD)
Mad Men מציגה בצורה ריאליסטית את החיים בניו יורק של הסיקסטיז, כאשר העלילה סובבת סביב חיי הפרסומאים במשרד הפיקטיבי סטרלינג&קופר.
ומה יש לנו שם - סיגריות בכמויות ובכל סצינה, סקס עם כל מזכירה ובכל מקום, שובינזם בלתי נתפס, גזענות ועוד ועוד מטעמים.
מול אנשי קריאטיב שנונים ומנהלי לקוחות כריזמטיים אשר חיים חיי הוללות ספוגי אלכוהול, בחורות ויצירה אנו נתקלים פעם בכמה פרקים באנשי הפלנינג - זוג דוקטורים גרמניים ממושקפים מחוסרי כל יחסי אנוש אשר כותבים דו"חות שלא מזיזים לאף אחד. פלנינג נראה כמו הג'וב הכי יבש, משעמם ומיותר שיכול להיות.
האמת ש-Mad Men גרמה לי די לקנא בחשיבה הפרסומית המושחזת של שוק הפרסום האמריקני שנדמה שאפילו לפני 50 שנה הביאה אסטרטגיות וקריאיטיב טובים בהרבה מישראל 2008.
ואכן מתוארים שם case studies משעשעים ומרתקים כאחד כגון איך הומצאה הסיסמא "It's Toasted" של לאקי סטרייק ואיך ביקש משרד התיירות הישראלי למתג את ישראל לאמריקנים בשנות ה-50.
ללא ספק מציגה הסדרה את חייהם של פרסומאים כמושלמים למדי - דינמיים, מרתקים, מלאי כסף, מלאי סטייל, אלכוהול בישיבות וסקס עם המזכירות כדרך קבע, גומרים לעבוד מוקדם, קופצים למסעדות ושופינג באמצע היום - אוטופיה מושלמת.
ב-1994 היתה ER הסדרה הראשונה שעלילתה התרחשה בתוך בית חולים.
בשנה לאחר מכן הוכפל הביקוש ללימודי רפואה בארה"ב.
אם Mad Men תהפוך ללהיט גם בארץ היא אכן עשויה להגדיל את הסקס אפיל של עבודה במשרדי פרסום.
אבל אני לא דואג. את הביקוש לפלנינג היא בטוח לא תגדיל...
ואי אפשר בלי טעימה קטנה אבל משובחת: