יום רביעי, 27 בינואר 2010

iBrand

אחרי חודשים ארוכים של שמועות אפל סוף סוף השיקה אתמול את מחשב הטאבלט החדש שלה.
כמיטב המסורת החברה יצרה באז מטורף בגיקלנד רבתי תוך שמירה על מעטה סודיות, שחרור של חלקיקי מידע סותרים, הקמת חברות קש שקונות טריידמרקים ודומיינים והדלפות של אימג'ים שונים ומשונים.
בעקבות הרמזים התעוררו להם אינסוף ניחושים לגבי העיצוב של המחשב החדש ולגבי שמו.

ב-2007 הניחושים לגבי עיצוב ה-iPhone היו ממש רחוקים מאחר ועיצובו היה באמת פורץ דרך.
הניחושים לגבי המכשיר החדש כבר היו הרבה יותר קרובים מאחר ואחרי הכל מדובר בסוג של iPhone מגודל.

(אחד הניחושים)


(המציאות)

המועמדים המובילים בבורסת השמות היו:
  • iSlate
  • iTablet
  • iPad
מה אהב הציבור? בסקר של Mashable בקרב אלפי גולשים iSlate קיבל 31% מהקולות, iPad קיבל 30% ו-iTablet קיבל 13% בלבד.
בסופו של דבר שמו של המכשיר החדש הוא iPad, או i-דפדפת או במקרה היותר גרוע i-תחבושת-היגיינית. אני לא הולך לדבר על הטכנולוגיה של המכשיר עצמו. וגם לא על העיצוב שלא ממש הפיל אף אחד. השם החדש הוא שגרם לי לחשוב על ארכיטקטורת המותג של אפל אשר הינה גורם משמעותי בהצלחה של מוצריה.
לאורך השנים רוב המוצרים של אפל (שעוד נקראה Apple Computer) היו מחשבים אישיים תחת מותג הדסקטופים Macintosh ומותג הלפטופים PowerBook. המוצר הראשון שזכה ל-i האלמותית היה ה-iMac ולא בכדי. הוא היה המוצר הראשון של החברה שדיבר בשפה האפלית שכיום נראית לנו כה טבעית - אפל היצירתית, הצבעונית, החדשנית והקולית.

לאחר מכן זכה יצא גם המחשב הנייד iBook אבל ה-i זכה לתהילתו כמובן עם הכרזת ה-iPod ב-2001. מרגע זה, שימוש ב-i במוצר כלשהו עטף אותו בהילת ה-iPod פורץ הדרך. לא סתם המחלקה המשפטית של אפל עובדת שעות נוספות בניסיון למנוע שימוש ב-i ע"י יצרנים אחרים.

אפל הקפידה על ארכיטקטורת מותג שהפרידה בין 3 עולמות:
1. עולם המק'ים - MacBook, Mac Mini, Power Mac
2. עולם ה-i המכיל אלקטרוניקה בידורית ותוכנות הקשורות ישירות למק או למערכת ההפעלה של אפל - iMac, iBook, iPod, , iPhone, iTunes, iSight, iDVD, iPhoto, iLife, iWork, iMovie וכיו"ב
3. עולם המוצרים הכלליים אשר לא בהכרח אמורים להיות קשורים למק או למערכת ההפעלה של אפל - הדפדפן Safari, נגן הסרטים Quicktime, העכבר החדש Magic Mouse, שירותי הרשת MobileMe, ואפילו ה-Apple TV שהיה בעבר iTV אך שינה את שמו כי לא התאים לעולם המוצרים של i.

בעזרת שלושת העולמות השֱמִיִים מפרידה אפל בין המחשוב הקלאסי, האלקטרוניקה הבידורית והתוכנות, והמוצרים הכלליים אשר אמורים לפנות לכולם ולא "להפחיד" לקוחות נטולי מק או חסרי ניסיון עם מוצרי אפל.

אז ה-iPad, כמחשב בידורי, הצטרף לו כמובן לעולם ה-i והשמחה גדולה. אז כבר דיברנו על המשמעות הבעייתית של Pad. יש גם את עניין הדמיון ל-iPod שעלול להוות בעיה. לי זה גם קצת קרוב מדי למחשב כף היד iPAQ של HP.
אבל עצם העובדה שאנחנו מתעסקים בנושא הפעוט הזה היא העניין האמיתי.
מישהו מכם יודע את שם מותג הלפטופ האחרון של HP?
מישהו יודע את שם מותג הטלוויזיה האחרון של Sony?
מישהו יודע את שם דגם הסלולר האחרון של Samsung?

שוב מצליח סטיב ג'ובס באסטרטגיה המוכרת של הכרזת מוצר אחד מהפכני בשנה, מיתוגו תחת כיפת ה-i הנחשקת ויצירת באז עצום אשר אף מוצר צריכה אחר לא מצליח לייצר.

והנה הספוף הכי טוב שעשו על השם הזה שנתיים לפני שאפל בחרה בו, מה ששוב מעיד על הבעייתיות שלו: