הקמפיין רע בכל כך הרבה רמות שאני בקושי יודע מאיפה להתחיל.
נתחיל מהאסטרטגיה של להתנגח ביואל גבע.
יואל גבע אכן נתפש כטוב בשוק ההכנה לבגרויות ופסיכומטרי וגם הקורסים מתומחרים בהתאם.
אסטרטגיה של הליכה ראש בראש עם המתחרה מתאימה למותג קטן וחוצפן שאין לו מה להפסיד.
לדוגמא, לאחרונה אנחנו רואים קמפיין של "ישראל היום" מול ענקי העיתונות הותיקים.
כאשר מוסד ותיק, מכובד ועתיר קבלות כקידום מוותר על תקשור מסר מהותי על המותג ובוחר להתנגח במותג הפרימיום של השוק, הדבר משדר ילדותיות, לוזריות ואפילו סוג של היסטריה.
בקיצור, אסטרטגיית הקמפיין עושה למותג רק רע.
ונגיד שהאסטרטגיה הגיע מהמנכ"ל (למרות שאני בטוח שלא) - גם הפיתוח הקריאיטיבי מאוד בינוני.
קודם כל - מי זוכר את "לך תצטיין"?
קהל היעד של קידום למד את לוח הכפל כאשר הסלוגן הושק והיה בחשיפה תקשורתית גבוהה.
טייק אוף על מושג שלא קיים בעולם המושגים של קהל היעד הוא צעד מאוד תמוה.
ונגיד שהקופי כבר התלהב מהשורה שלו - מה חשב לעצמו הארט?
שלטי החוצות של הקמפיין מקדמים את לא אחר מאשר - "יואל גבע".
כל העיר מרוחה ב-"לך תצטיין. יואל גבע" עם איזה לוגו קידום מעומעם בצד.
אנשים לא משקיעים יותר משנייה במעבר על שלט חוצות - המסר שנשאר איתם -
"עכשיו ראיתי שלט חוצות של יואל גבע" ולא הרבה יותר מזה.
קיצר, כמו שיהודית רביץ שרה, היה פה שיתוף פעולה רע לתפארת בין קידום לגלר נסיס שתקשר מוסד מעולה
(למדתי בו ל-GMAT) בצורה ילדותית וזולה. חבל.
