כשהיטלר היה צמא

לאחרונה צפיתי בסרט סמי-דוקומנטרי מעניין בשם The Corporation המספר את סיפור התפתחותה של אמריקה התאגידית.

בסרט הזכירו את העובדה שפאנטה אינו אלא משקה שפותח על ידי קוקה קולה בזמן מלחמת העולם השנייה על מנת למצות אינטרסים מסחריים בשוק הגרמני מבלי לפגוע במותג קוקה קולה.
כנראה שצילומים מועידת ואנזה עם בקבוקי קוקה קולה על השולחן לא היו עוזרים למכירות...

בדקתי את הנושא קצת יותר לעומק והסיפור אכן דומה.
לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היתה גרמניה השוק המרכזי של קוקה קולה מחוץ לארה"ב, עם 43 מפעלים, 600 מפיצים ומכירות אשר מדי שנה שברו שיאים.
המלחמה עמדה לשנות את המצב, וכבר ניכר היה מחסור בחומרי הגלם למשקה.

הנציג המקומי, מקס קית', החליט לשמור על האינטרסים של החברה ע"י ייצור משקה חדש מחומרים אשר ניתן היה להשיג באותה תקופה בגרמניה, בעיקר שאריות ייצור של מוצרי מזון אחרים.

קית' ביקש מעובדיו לחשוב על שם למשקה החדש.
הוא אמר להם שיתנו ל-"פנטזיות" שלהם לרוץ חופשי.
כל בר דעת שמחזיק מעצמו קצת חובב אירוטיקה רכה יודע שפנטזיות בגרמנית זה Fantasie, ומיד נמצא הגאון שהעלה את השם פאנטה.

המכירות היו מצוינות ושמרו על האינטרסים והנכסים של קוקה קולה בגרמניה, אף על פי שמנהלי החברה באטלנטה היו שרויים בערפל.

כיום פאנטה נמכר ב-188 מדינות ב-70 טעמים שונים.
והכל התחיל מכמה נאצים עם דוּדה לקולה...