‏הצגת רשומות עם תוויות פייסבוק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פייסבוק. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

מה מחאת האוהלים יכולה ללמוד מגרינפיס

בשבועות האחרונים כמעט שלא עדכנתי את הבלוג. מדוע? מאותה סיבה שהיקף הפרסום בישראל ירד ב-13% בחודשיים האחרונים. חברות לא הרגישו נוח לפרסם כאשר המחאה החברתית מתנהלת במלוא עוזה, וגם לי הרגיש מעט לא במקום לכתוב על מהלכים פרסומיים כאשר איפשהו הם מצטיירים כחלק מעושק הציבור ע"י הטייקונים. חשבתי לכתוב על המחאה עצמה אך הרגשתי שכתיבה מהחממה של מנהטן, הרחוקה כל כך מאותם אוהלים, גם היא מעט צבועה.

אבל סרטון בו נתקלתי היום גרם לי להחליט לכתוב על נושא עליו מזמן רציתי לכתוב. הסרטון הוא טייק אוף על הפרסומת הזכורה של תנובה מתחילת 2010 בה מיוצגת הישראליות באמצעות בתים שונים, כאשר הקריינות מוחלפת בנוסח המתאים יותר למחאה החברתית.

אז למה זה סוף סוף גרם לי לכתוב?
כי זהו אמנם מהלך קטנטן אבל לגמרי בכיוון הנכון. הסרטון הולך ראש בראש מול מותג ספציפי (למרות שעדיין חסרה דרישה קונקרטית), בעוד מחאת האוהלים מתמקדת בממשלה בלבד ולא באף גורם עסקי ספציפי. משעשע לחשוב שלכאורה דווקא למחאת הקוטג' הקיקיונית היו תוצאות מדידות בעוד מחאת האוהלים עצומת המימדים נעה מועדה לועדה. מובילי המאהק התפלספו בשבועות האחרונים בכל אמצעי תקשורת אודות מטרות העל האידאולוגיות של המאבק אך כמו שכבר כתבו רבים לפני קשה להבין מה הם תכלס רוצים (ארץ נהדרת והחיקוי הנהדר לדפני ליף היטיבו לתאר זאת מכל). אין פה אשמים, מאבק בממשלה הוא אולי מקיף יותר ומנסה לטפל בבעיה בשורשה אך בהגדרתו יהיה איטי ומסורבל. מאבק במגזר הפרטי הגמיש והזריז הוא מהיר הרבה יותר. מאחורי כל מוצר יש מנהל שיווק שכל מה שמעניין אותו בקומו בבוקר הוא שהמכירות לא ייפגעו. הוא או היא יעשו כל מה שביכולתם לפתור כל בעיה הנוגעת למוצרם בהקדם האפשרי. כך היו למחאת הקוטג' תוצאות מהירות יחסית (גם אם לא משמעותיות מאחר והמחלבות סבסדו את ההוזלה דרך מוצרים אחרים) אשר נתנו מושג עד כמה חברות עסקיות מסוגלות להגיב במהירות. דוגמא נוספת ראינו בהתקפלות של שופרסל בעקבות איום החרם של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א. במקביל ראינו עשרות רבות של קבוצות פייסבוק נפתחות חדשות לבקרים עם מחאות וחרמות שונות ומשונות, כגון חרם על חברות הדלק הגדולות, מחאה על עמלות הבנקים דרך משיכת המשכורות, חרם על מותגים ספציפיים ועוד. אף אחד מהנ"ל לא צלח מאחר והיו אלה יוזמות ספורדיות, מנותקות, אשר לא זכו לתקשור מאסיבי. ופה כוחם של מנהיגי המאבק - אמנם צריך להאבק בריכוזיות במשק בדרכים חקיקתיות ובאמצעות פיקוח ממשלתי, אך במקביל ניתן לנהל מאבק נגד הגופים העסקיים עצמם. אם מדי מספר שבועות היו מכריזים ראשי המאבק על מחאה עם מסר פשוט וקליט ודרישה ספציפית מגורם עסקי מסוים אני מאמין שהעניין היה צובר תאוצה ומסייע למאבק העיקש והאיטי מול גורמי הממשלה. 


אם יחליטו ליף וחבריה לנהג מאבק מקביל בגופים עסקיים כדאי להם לבדוק את הגוף שעושה את זה בצורה האפקטיבית ביותר. בשנתיים האחרונות יצר ארגון גרינפיס כמה וכמה סרטונים ויראליים אשר מציבים למותגים שונים דרישה קונקרטית ופשוטה להבנה. בדומה לטייק האוף הנ"ל לפרסומת תנובה, רבים מסרטוני גרינפיס משתמשים אף הם בנכסי המותג כמו עיצוב המוצר, פרסומות וסלוגנים על מנת להגדיל את האפקט, הויראליות והזיהוי המיידי עם המותג. בסופו של יום כמעט כל הסרטונים גרמו למותגים להענות מיד לדרישת גרינפיס ולהפסיק את פגיעתם בסביבה. בנוסף בשנה האחרונה רתמו גרינפיס מאות אלפי פעילים להצפה של קירות הפייסבוק של מותגים עם דרישות ספציפיות להפסקת הפגיעה בסביבה. גם במקרים האלה תוך ימים ספורים החברות נכנעו.


אולי הדוגמא המפורסמת ביותר היא סרטון המחאה נגד נסטלה אשר השתמשה בשמן דקלים שהופק תוך תרומה להכחדת יערות הגשם. תוך ימים ספורים הודיעה נסטלה שתחליף את ספק שמן הדקלים שלה.



מחאה נגד פולקסוואגן, שעושה לובינג נמרץ באיחוד האירופי נגד המגבלות על פליטות פחמן, משתמשת בצורה חכמה בספוט המפורסם מהסופרבול האחרון שכבר הגיע ליותר מ-40 מיליון צפיות.



מחאה בשם "Unfriend Coal" נגד פייסבוק שמשתמשת בפחם על מנת לספק חשמל לחוות השרתים העצומות שלה



מחאה נגד ענקית הצעצועים מאטל בכיכובו של מי אם לא קן של בארבי. גם מאטל מסתבר תורמת לכריתת יערות הגשם בתהליכי ייצור האריזות שלה.

מחאה נגד זיהום מקורות השתייה בתהליכי הייצור של אדידס ונייקי.

 


מחאה נגד יצרנית החלב הניו זילנדית פונטרה על תרומתה להכחדרת יערות הגשם. אפטייזינג זה לא. תארו לעצמכם את חלב תנובה מופיע בקונסטלציה כזו.


מחאה דומה למחאה נגד שמן הדקלים של נסטלה אשר מוביל להכחדת יערות הגשם, רק שהפעם על המוקד ענקית מוצרי הצריכה יוניליבר ומותג Dove, וזאת תוך שימוש במוטיבים מהסרטון הויראלי המפורסם של המותג.



מחאה נגד קונצרן הענק ההודי טאטא, יצרן מכונית הננו המפורסמת, אשר נמל הענק שהם בנו מאיים על אוכלוסיית הצבים באיזור



עכשיו כל מה שנשאר למנהיגי המחאה זה לבחור מותג, לבחור דרישה קונקרטית, לבחור מסר פשוט וקליט, לפתח קריאיטיב עם פוטנציאל ויראלי, ולהכריז על המחאה נגד המותג במקביל למחאה נגד הממשלה. אולי אני תמים אבל אני מאמין שמנהלי השיווק יגיבו במהירות, ומחאות אלה יהוו גורם משלים מצוין למאבק העל האידאולוגי.

יום ראשון, 15 במאי 2011

שיא גינס בלייקים

השבוע חשפה פריטו ליי, חטיבת החטיפים של פפסיקו (ומה שאתם מכירים כתפוצ'יפס ודוריטוס של שטראוס), שבחודש שעבר הצליחה לקבוע שיא גינס בצבירת לייקים בעמוד הפייסבוק שלה - יותר מ-1.5 מיליון לייקים ב-24 שעות. כמי שדי נאבק בקצב צבירת הלייקים של המותג שלו ושהיה מוכן לקבל כמות כזו של לייקים גם בשנתיים, הסיפור מאוד סקרן אותי. איך לעזאזל הם עשו זאת?

אז מסתבר שלא היה פה איזו סוד גדול. 
פריטו ליי ממש לא המציאו מחדש את הגלגל, ורק שילבו בצורה נכונה בין קונספטים שכבר הוכיחו את עצמם. כמו שכבר למדנו בפייסבוק המכניזם (כלומר, למה לי לקחת חלק בפעילות) חשוב לעיתים מהקריאיטיב עצמו. ופה המכניזם ברור מאוד, אולי אפילו קצת נדוש, אבל מאוד אפקטיבי - לפני תחילת הקמפיין הכריזו פריטו ליי רצונם לשבור את שיא גינס ללייקים ביום אחד. והרי מהלכי שבירת שיא גינס כבר הצליחו אינספור פעמים במהלכי שיווק חוויתי מאחר ואנשים שמחים להיות שותפים למשהו גדול מהם.
סביב המכניזם החברתי הפשוט שזרו פריטו ליי שלל טקטיקות מוכחות אף הן:

  1. קונספט קריאיטיבי מבוסס בישול. נכון זה לא מאוד מרגש, אבל פעם אחר פעם בישול מוכיח עצמו כמפתח הן לתוכניות טלוויזיה עתירות רייטינג וגם לקמפיינים מוצלחים. מותג חטיפי צ'יפס הוא הרי מאוד רחוק מבישול אבל הבסיס הקריאטיבי לקמפיין הוא דווקא שיתוף הצרכנים במאחורי הקלעים של התהליך בו פריטו ליי יוצרים טעמים וחטיפים חדשים ב-"מטבח הטעמים" שלהם
  2. דיגיטל-פיזיקל. כולנו מדברים כבר זמן רב על השילוב המאתגר בין פיזיקל לדיגיטל בקמפיינים שיווקים. פריטו ליי בחרו לערוך את אירוע הדגל של "מטבח הטעמים" בטיימס סקוור בניו יורק במשך שבוע כאשר הדרך היחידה לצפות בו אם אתה לא בתפוח הגדול היא דרך הפייסבוק
  3. מתנות וירטואליות ייחודיות בפארמוויל. כולנו יודעים שמשחקי פייסבוק הם טרנד לוהט ושה-"רייטינג" של פארמוויל גבוה מהרייטינג של אמריקן איידול, התכנית הנצפית בארה"ב. פריטו ליי שוב ניצלו מהלך שיווקי שכבר הוכיח את עצמו עם לא מעט חברות והעניקו מתנות וירטואליות ממותגות וייחודיות בפארמוויל ללוחצים על לייק
  4. חולצה ותקליט. נכון, הגרלות זה נורא משעמם ולא מאוד קריאיטיבי אבל עדיין עובד. בין כל האוהדים בערוץ הפייסבוק הוגרלו מטבחי אלקטרולוקס זהים למטבח הטעמים של פריטו ליי
  5. הרבה הרבה מדיה בתשלום. אמנם המדיה בפייסבוק לא הוכיחה עצמה כמאוד יעילה מבחינת אחוז הקלקה (בערך מחצית מבאנר ממוצע) אבל היכולת לפילוח קהל מדויק ובעיקר השימוש באלמנטים חברתיים כגון "החבר שלך אוהב את..." הופך את המדיה הזו לאפקטיבית בכל זאת. ואם שופכים המון כסף כבר נוצר אפקט צבירת לייקים ויראלי משמעותי
  6. נתינה בחזרה (rewarding). לאחר שהשיגו את המשימה החליטו פריטו ליי לתת בחזרה וחילקו 24 אלף חטיפים לחברים הראשונים אשר ביקשו זאת. "חינם" הוא המטביע הכי חם בפייסבוק והחדשות כמובן התפשטו במהרה ורק עודדו את קצב צבירת האוהדים של החברה.

כאשר הייתי צריך לתדרך את אנשי הקריאטיב שלי כיצד לגשת למהלכי הפייסבוק הנוכחיים שלנו פיתחתי מודל פשוט ואינטואיטיבי של הדרייברים לצבירת לייקים שבמרכזו הסוגים השונים של הערך (value) שמותגים יכולים לתת לאוהדים. ציר אחד נע בין Common Value (מוצרים שניתן גם להשיג לבד) ל-Unique Value (מוצרים שלא ניתן להשיג לבד, כמו למשל מפגש עם כוכבי סדרה או מהדורה מיוחדת של המוצר). הציר השני נע בין הענקת הערך לאוהדים בודדים (הגרלה) להענקת הערך לכל האוהדים. הטרנד הברור של השנה האחרונה הוא שאוהדים מחפשים ערך מיידי ללחיצה על לייק, כלומר מותגים שיהיו בצד ימין של המודל יהיו בעלי סיכויים טובים יותר. ואכן, אם נבחן את הקמפיין של פריטו ליי נראה שרוב הערך שניתן בקמפיין הוא ערך מיידי לכל האוהדים.
אבל בסופו של דבר על מנת להגיע לפינה הימנית העליונה הנחשקת של ערך ייחודי לכל האוהדים צריך בד"כ לשים לא מעט כסף. בשבוע האחרון היו לי במקרה פגישות עם פייסבוק, עם זינגה (מפתחי פארמוויל), ועם Vitrue (מפתחי פלטפורמת ניהול המותגים הפייסבוק המובילה בה השתמשו בקמפיין). מכל הפגישות הבנתי שהמפתח העיקרי ללייקים של פריטו ליי היה שטרות ירקרקים. המון המון כסף נשפך על מדיית פייסבוק ועל השת"פ עם זינגה, אנחנו מדברים על סדר גודל של קמפיין טלויזיוני, כלומר מיליוני דולרים לא מעטים. כלומר, העלות ללייק לא היתה נמוכה בקמפיין הזה ואפילו ההיפך, מה שלדעתי נובע מכך שלא היה פה באמת רעיון קריאיטיבי ויראלי פורץ דרך.


אז האם זה באמת היה שווה את הכסף עבור פריטו ליי? האם יש משמעות אמיתית לכל הלייקים האלה? האם לא מדובר פה בעצם בקניית אוהדים ותו לא?
מצד אחד, כולם מדברים על המעבר המתבקש מלייקים לאנגייג'מנט, ושעדיף פחות מעריצים אקטיביים מאשר המוני מעריצים פאסיביים שהמותג קנה ושלחצו לייק רק למען איזשהו פרס.
מצד שני, אני חושב שעדיין יש חשיבות לצבירת לייקים שהרי לייק הוא הרי בעיקר הרשאה ליצור קשר עם האוהדים והוא תנאי בסיסי לאנגייג'מנט הכה נחשק. לייקים רבים מספקים כר נוח לצעד הבא ומהווים יתרון משמעותי לתמיכה בקמפיינים בפייסבוק ובמדיות אחרות. כמו כן, על מנת שלפעילות הפייסבוק היומיומית (פרסום פוסטים) יהיה אפקט משמעותי נחוצה מסה קריטית שבעקבותיה יופיעו התכנים על קירות חברי אוהדי המותג.
בקיצור, הזירה הזו משתנה בקצב כמעט בלתי נתפש אבל לפחות כרגע אני מבין את כל הפעילויות השיווקיות שמטרתן לצבור לייקים. עם זאת, אני מתקשה להבין מותגים שלייקים הוא המטרה שלהם והם אינם חושבים מדוע הם רוצים את הלייקים ואיך הם מתכוונים לנצל אותם בצורה אסטרטגית בעתיד. אם יש תוצאה חיובית לשבוע האחרון בו ישנתי בערך כמו בטירונות הוא שנראה שהלקוח שלי סוף סוף הבין שלייקים זה לא הכל.

יום רביעי, 2 במרץ 2011

האם רשתות חברתיות מפולחות הן הדור הבא?

לא מזמן עבדתי על פרוייקט בנושא המדיה החברתית בארה"ב. בתור בחור פשוט מהלבנט לא ממש הייתי מודע לדפוסי הגלישה של גולשים אמריקאיים אבל הנחתי שמדובר בכל הרשתות אשר שמעתי עליהם ומייצרות באז אינסופי בשיח השיוו(גי)קי האינסופי.

בעוברי על דירוג הרשתות החברתיות בארה"ב לא הופתעתי מהמקומות הראשונים - פייסבוק מוביל בבטחה, לאחריו מייספייס וסוגר את השלישיה טוויטר. אבל מה הלאה? פורסקוור? לינקדאין? גוואלה?

ממש לא. אלה אולי מעוררות באז בקרב קהילות השיווק והטכנולוגיה אבל במקומות הבאים נמצא את הדור הבא של הרשתות החברתיות - הרשתות המפולחות.

מה ז"א מפולחות?
אם במקומות הראשונים נמצאות הרשתות שפונות לכו-לם, אז במקומות הבאים יש לנו רשתות שמשרתות צרכים ספציפיים ומטרתן לא להחליף את פייסבוק, אלא להוסיף פונקציונליות שפייסבוק לא מציע. הרשתות הנמצאות במקומות הבאים מבחינת טראפיק - Tagged ו- My yearbook - מתממשקות לפייסבוק ונועדו דווקא להכיר אנשים חדשים בעלי תחומי עניין דומים ולא לדבר עם החברים הקיימים, מה שרובנו עושים בפייסבוק (שימו לב לגרף - פייסבוק משמש לקשר עם חברים קיימים בשיעור כפול מלהיכרות עם אנשים חדשים). גם לינקדאין הרחיב את פונקציונליות הקבוצות שלו בשנה האחרונה, כך שהוא מעודד היכרות עם אנשים חדשים בעלי תחומי עניין מקצועיים משותפים. במקרה שלי זה אפילו הוביל למספר מפגשים בעולם האמיתי וגם לראיון עבודה.

אבל פילוח איננו קיים רק בתחומי עניין, הוא יכול להיות גם בחברים עצמם. אם בקיצון אחד מצאנו את הרשתות שמאפשרות להכיר אנשים חדשים, אזי בקיצון השני הרשתות מפולחות דווקא יצמצמו את מעגל החברים. הרי כולנו שמנו לב שרשימת חברי הפייסבוק שלנו די יצאה משליטה כאשר הניוז פיד מציף חדשות סופר לא רלוונטיות כמו תמונות מהחופשה בגיאורגיה של יוסי שלמד אתכם תושב"ע בכיתה ז'. בנוסף, גם אנחנו לא ממש מרגישים בנוח לחלוק תמונות אישיות כאשר גם החברים מהעבודה וגם יוסי מתושב"ע יכולים לראותן. לכן הוקמה Path, רשת חברתית חדשה שהושקה לפני כחצי שנה ומוגבלת ל-50 איש (מאחר וע"פ מחקר באוקספורד זהו המעגל החברתי הרלוונטי האידאלי).
עיקר הפונקציונליות של הרשת היא שיתוף תמונות שצולמו במכשירים סלולריים, וכעת אלה יכולות להיות גם תמונות אישיות יותר מאחר ומדובר במעגל המצומצם של משפחה וחברים קרובים. בינתיים יש לרשת כמה מאות אלפי משתמשים בלבד אבל הרעיון רלוונטי ועשוי לדעתי להצליח, אך רק במידה ויהפוך מאפליקציה עצמאית לחלוטין לאינטגרטיבי עם פייסבוק בדומה לרשתות לתחומי עניין משותפים הנ"ל. בסה"כ אני צופה עתיד חיובי למעגלי חברים מפולחים, בין אם הם יווצרו כפיתוח עצמאי של פייסבוק (Groups הוא הצעד הראשון) ובין אם הם יהיו סטרטאפים שיתממשקו לפייסבוק. בכל מקרה פייסבוק חייב להיות חלק מהמשוואה.

(תודה למיכל סלונים ונדב רביב על ההשראה)

יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

התחייה של פורסקוור

כל מי ששאל אותי בחודשים האחרונים מה יקרה עם פורסקוור קיבל אותה תשובה. פורסקוור עומד למות.
מדוע? מאחר ומשתמשים רוצים קונסולידציה של כל השירותים החברתיים שלהם במקום אחד, והמקום הזה הוא פייסבוק, שפעם אחר פעם עושה עבודה מצוינת באימוץ קונספטים חברתיים מאתרים אחרים. לאחר השקת Facebook Places הייתי די בטוח שנחרץ גורלו של פורסקוור שלמרות הרעש הגדול שהוא עושה יש לו כ-4 מיליון משתמשים בלבד, פחות מ-1% ממשתמשי פייסבוק, והרבה פחות מ-30 מיליון משתמשי Facebook Places שהושק רק לפני חודשיים. פייסבוק גם הספיקו להשיק את Facebook Deals וכך זה נראה על האייפון שלי ליד המקדונלדס הקרוב - הטבה מיידית עבור צ'ק-אין במקדונלדס, במקרה זה תרומה.

אבל הנה מגיע המהפך.
המגזין Fast Company חושף היום שפורסקוור עובר מזירת משחקי הצ'ק-אין לזירת העסקים ומשיק שיתוף פעולה עם פפסיקו וענקית הקמעונאות Safeway במשהו שלפחות לי נראה כמו רעיון מהפכני שעשוי להביא להם ערך מוסף ומבודל מפייסבוק פלייסס. המטרה הראשונית איננה מכירות או רווחים אלא בעיקר יצירת מגרש ניסויים עם כמה מאות סופרמרקטים שיספק לשלושת החברות תובנות לגבי הצורה בה צרכנים משתמשים בפלטפורמות מבוססות מיקום וכיצד ניתן לרתום את התובנות האלה לאסטרטגיית שיווק רחבה יותר. פפסיקו שוב ושוב מוכיחה שהיא חברת מוצרי הצריכה המובילה בעולם שזה מגיע לשיווק דיגיטלי, וגם שזה מגיע לשיווק מבוסס מיקום שאף אחד עדיין לא לגמרי בטוח לאן הוא הולך, היא מרימה את הכפפה.

הרעיון הגדול - פתרון למפרסמים חסרי מיקום פיזי
מה ז"א? אם נביט במפרסמים שהשתמשו בפלטפורמות מבוססות מיקום (פורסקוור, גוואלה, yelp, פייסבוק פלייסס וכו') עד היום נראה בעיקר מפרסמים מתחום הריטייל מאחר והם בעלי מיקום פיזי בו ניתן לעשות צ'ק אין. כמה דוגמאות בולטות הן סטארבקס, מקדונלדס וגאפ שחילקו הטבות והנחות למבקרים בסניפיהן. מנגד, למפרסמים ללא מיקום פיזי כמו למשל חברות מוצרי צריכה לא היה שימוש של ממש בפלטפורמות האלה. שיתוף הפעולה החדש מציג קונספט חדשני - פורסקוור בונה פרופיל התנהגותי אשר מבוסס על הצ'ק-אינים של המשתמש תוך חיבור למועדון הלקוחות של Safeway. כך ניתן להציע למשתמש הצעות שכבר אינן בהכרח תלויות מיקום כמו למשל:
  • קופון הנחה למעיל של נורת' פייס בעקבות צ'ק-אינים רבים באתרים בחוץ בתקופת החורף
  • קופון הנחה לקולה זירו שעתיים אחרי צ'ק-אין בספורטק
  • באדג' ("עיטור" פורסקוור) של "מלך החוף" מפילפל בעקבות צ'ק-אינים רבים בחוף הים
בשורה התחתונה אני חושב שפורסקוור עושים צעד מבדל נכון ושוב הופכים עצמם לרלוונטיים. אם הניסוי פורץ הדרך הזה יעבוד אין מניעה שהפלטפורמה תהפוך לשולטת בזירת מועדוני הלקוחות ואולי תגרום ליתרון לגודל העצום של פייסבוק להפוך לפחות רלוונטי. אז אולי בסופו של יום פורסקוור לא עומד למות.

יום ראשון, 31 באוקטובר 2010

ההיסטוריה של הפאשלות במדיה החברתית

אם אתם עוסקים באינטראקטיב כבר כמה שנים המצגת הבאה תגרום לכם לחייך בנוסטלגיה. אם לא, היא תעשה לכם סדר בראש וגם תלמד אתכם כמה דברים חדשים. בכל מקרה, מדובר במסמך מצוין שסוקר עשרות סיטואציות מדיה חברתית לא פשוטות אשר המותגים הגדולים בעולם נאלצו להתמודד איתן ב-5 שנים האחרונות, מקריפטונייט הקלאסי ב-2004 עד מקדונלדס וברגר קינג ממש לאחרונה. תהנו.

יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

הקשר בין פייסבוק לקרמבו

פעם, לפני הרבה הרבה שנים (במונחים דיגיטליים...) צירוף האותיות UGC היה מהלך קסמים על מנהלי שיווק ברחבי העולם. הקונספט של User Generated Content, או בקיצור תוכן גולשים, נראה כמו עסקה חלומית עבורם - אאוטסורסינג חינמי של פיתוח הפרסום או המוצרים מצד אחד והצטיירות כמותג שמקשיב לצרכנים שלו מצד שני. בתחילה וגם לאורך הדרך היו כמה הצלחות ואולי בראשן קמפיין Dewmocracy של פפסיקו שהושק לראשונה ב-2007 וכלל את כל השלבים בפיתוח וריאנט חדש למשקה מאונטיין דו, כולל טעם, צבע, שם, עיצוב ופרסום.
אבל עם הזמן מותגים הבינו שיבול ה-UGC הוא לעיתים קרובות מאוד גם מועט וגם מאכזב. אחד הפתרונות היה מעבר מ-UGC שדורש מאמץ מהגולשים (כמו יצירת סרטון פרסומת או עיצוב אריזה) ל-UGC שלא מצריך הרבה יותר מכמה לחיצות עכבר. הגלגול הבא של UGC בפיתוח מוצרים הגיע בתחילת 2010 ע"י Vitamin Water של קוקה קולה, אשר עברו מהמיניסייט העצמאי הקלאסי לפייסבוק ועוד יותר מכך תקשרו את העובדה שהטעם פותח ע"י גולשי פייסבוק על גבי האריזה תוך שימוש בלוגו פייסבוק.


ואכן, הקמפיין זכה לבאז רב מאחר והוא תוקשר יפה ויצר ציפייה לפני ההשקה כולל יח"צ וספוט הזוי עם כוכב ה-NBA סטיב נאש, בזמן הקמפיין הבחירה היתה שקופה ומתוקשרת לגולשים, ולבסוף הפאנץ' היה פיתוח הבקבוק כולל לוגו פייסבוק עליו, מה שגם גורם לו לבלוט בג'ונגל המשקאות פה בסופר וגם מקרב אותו לעולם הערכים הנחשק של המותג פייסבוק.

אבל לא רק בארה"ב, ביוני האחרון הושק קמפיין של גלידות שטראוס אשר מבקש מגולשי הפייסבוק לבחור את הטעם של קרמיסימו אשר היו רוצים שיחזור למדפים. הדבר נעשה כמו שצריך ע"י סקר פייסבוק שלא דרש מהגולשים יותר מדי מאמץ אלא רק לקחת דקה ולהצביע.

400 הבוחרים הובילו להחזרת הטעמים קרמבו ומוס שוקולד, ולראשונה בישראל ואולי בפעם השנייה בעולם, מוצר צריכה יישא את לוגו פייסבוק. כבוד!
איך היה אפשר לעשות את זה אפילו טוב יותר?
בעוד מאונטיין דו ו-Vitamin Water דאגו לתמיכת מדיה ויח"צ לפני ולאורך הקמפיין שעוררה באז, ציפייה ומתעניינים חדשים במותג, גלידות שטראוס נמנעו מכך והשאירו את הקמפיין עבור אוהדי קרמיסימו בפייסבוק בלבד. אני נתקלתי בקמפיין רק בעקבות סרטון הסיכום הבא, כאשר הייתי מצפה לשמוע על המהלך הזה הרבה קודם לכן. לסיכום, אחלה מהלך, רק חסר ה-360 הכה שחוק אך עדיין לא מיושם מספיק.

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

Like פיאט

עולם הפייסבוק נכנס זה מכבר לז'רגון של כולנו ואנו משתמשים בביטויים כמו "לייק", "איגנור" או "טאג" באופן יומיומי בלי לשים לב בכלל. בהתאם לכך ראיתי המון סרטונים פארודיים על עולם הפייסבוק וראיתי גם קמפיינים המשתמשים באלמנטים של הפייסבוק, אבל אני לא זוכר קמפיין בו הפייסבוק היה המרכיב המרכזי בעוד המותג שיחק תפקיד משני ברקע. בדיוק כך זה נראה בקמפיין החדש של פיאט 500, רכב המיועד לצעירים ומיוצר בשת"פ עם דיזל. הקמפיין בשם Disconnect מציג סיטוציות מהעולם האמיתי בז'רגון פייסבוקי.













יום שבת, 21 באוגוסט 2010

פורסקוור מגיע לפייסבוק


לפני שנה, יומיים אחרי שעברתי לארה"ב, ויומיים אחרי שקניתי אייפון, התחלתי להשתמש בפורסקוור. מאז במשך 365 ימים, עברתי בכמה עשרות ערים ברחבי העולם ובכמה מאות מקומות מעניינים יותר ופחות, ולמרות זאת אני לא חושב שעשיתי בפורסקוור יותר מעשרים check-in (=עדכון בפורסקוור שאתה נמצא במקום מסוים).
למה?
כי פורסקוור אף פעם לא הגיעה למסה הקריטית של אנשים המתבקשת מאפליקציה חברתית. מאז השקת האייפון בארץ קצב ההצטרפות גדל אבל מעולם לא הצטרפו מספיק חברים שלי בארה"ב או בישראל על מנת שתהיה לי סיבה אמיתית לשתף את מיקומי באופן קבוע. לעומת זאת, כמעט מדי יום אני בודק באפליקציית אייפון מבוססת מיקום אחרת - אפליקציית ההמלצות Yelp - איפה כדאי לאכול, לשתות, לקנות וכו' באיזור בו אני נמצא וזאת מאחר ומסת הממליצים הקריטית הדרושה ל-Yelp קטנה הרבה יותר (אני הרי לא חייב להכיר את הממליצים בשביל להיעזר בהם).
למרות הנישתיות של פורסקוור לא מעט חברות קפצו על עגלת החדשנות והשיקו קמפיינים לא גדולים כאשר האחרונה היא גאפ אשר העניקה השבוע 25% הנחה למי שעושה check-in בחנויות גאפ. ואפילו בארצנו הקטנטונת החברים באדלר-חומסקי השיקו קמפיין פורסקוור לסיאט.

השבוע הכל משתנה. היכולות של פורסקוור עוברות לפייסבוק עם השקת Facebook Places.
מה זה אומר?

  1. חברי פייסבוק יוכלו לעדכן את המיקום שלהם
  2. חברי פייסבוק יוכלו לראות היכן חבריהם נמצאים
  3. חברי פייסבוק יוכלו לראות אילו אטרקציות יש באיזור שלהם
וכך זה נראה אחרי ה-check-in:
פייסבוק היא כמובן חברה חדשנית אך במקביל היא מעולה בלהעתיק פיצ'רים מוצלחים מפלטפורמות אחרות. יכולת שיתוף הוידאו מיוטיוב, יכולת עדכון הסטטוס מטוויטר, קונספט הלייק מ-Digg ועכשיו יכולות המיקום מפורסקוור ו-Yelp הן רק דוגמאות בודדות. פייסבוק לוקחת את הפיצ'ר הקיים ומרחיבה את קהל המשתמשים מגיקים לכל העולם ואחותו.

אוקיי אבל איך זה רלוונטי לאנשי שיווק?
זה רלוונטי כי אם עד עכשיו יוזמות שיווקיות בפורסקוור היו נישתיות מאוד אזי עכשיו יש סיבה לשקול שוב קמפיינים מבוססי מיקום כאשר מדובר ב-3 מיליון ישראלים ובפלטפורמה שאנשי שיווק ופרסום בארץ כבר מכירים היטב.
אז מה אפשר לעשות?
  1. עמודי פייסבוק יקבלו אופציה להפוך ל-Place עם מיקום, מה שכמובן יותר רלוונטי לעמודי מותג של ריטייל ושירותים מאשר לעמודי מותג של מוצרי צריכה. כאשר חברים עושים check-in בבית העסק חבריהם (ועכשיו שזה בפייסבוק זה באמת כל חבריהם) רואים זאת והמותג מקבל חשיפה בלתי מבוטלת
  2. בניגוד לפרסום בכמעט כל מדיה אחרת מלבד Point of Sale, אנשי שיווק יוכלו להגיע אל צרכנים שנייה לפני שהם מבצעים רכישה. דמיינו לעצמכם שמסעדת אריה ובניו ברמת החי"ל תשנה את הסטטוס שלה בשעת צהריים ל-30% הנחה עבור check-in. כל חבר שיבדוק אילו מסעדות יש באיזור יקבל אינסנטיב מיידי לבחור בחברנו אריה
  3. אפליקציות ומשחקי מותג בפייסבוק אשר צצו כפטריות אחר הגשם בשנה האחרונה יוכלו להתחיל להשתמש במיקום החבר. לדוגמא, אם במשחק החניה של גולדסטאר התחרנו בחניה מהירה, גרסת ה-Places כבר תאפשר לנו להתחרות על חניה ברחוב שלנו, מה שהופך את האפליקציה ליותר מעניינת ורלוונטית למשתמש
זה ייקח עוד כמה חודשים עד ש-Places יהיה זמין בישראל. זה בדיוק הזמן להתחיל לחשוב איך אתם עומדים לנצל את האפשרויות החדשות והמרגשות של פרסום מבוסס מיקום להמונים.

יום שני, 24 במאי 2010

ד"ר סטטוס

רק לפני כמה ימים דיברנו על אתגור של הקונספטים הבסיסיים של פייסבוק במקום לחלק מתנות ללוחצי לייק או לעשות עוד קמפיין לייק לתמונות, והנה ד"ר פפר אנגליה עושים את זה בצורה הטובה ביותר.
האמת שכבר די הרבה זמן חיכיתי לאיזה קמפיין שינצל את עוצמת הסטטוסים והשיחה שהם יוצרים. ד"ר פפר יוצאים בקמפיין ה-"Status Takeover" בו הם משלמים לחברי פייסבוק בשביל לפרסם סטטוסים בשמם. אני בטוח שד"ר פפר יהיו מספיק חכמים בשביל לא לפרסם סטטוסים מסחריים הכוללים את שם המותג. הסטטוסים יהיו כנראה מפדחים לגמרי, מז'אנר הסטטוסים שהחברים שלך במשרד משאירים בשמך שאתה הולך לארוחת צהרים ומייצרים הרבה תגובות. בסופו של דבר חבר הפייסבוק יצדיק את הסטטוס בכך שהוא חלק מתחרות של ד"ר פפר וכך המותג מקבל את החשיפה שלו. אחלה רעיון. עכשיו בואו נראה איזה פאדיחות יצאו מזה.

יום חמישי, 20 במאי 2010

קסטרו מצונזר

כבר די הרבה זמן אנחנו רואים קמפיינים בפייסבוק המנצלים את אפשרות הסתרת התוכן בעמוד הקמפיין מ-"לא מעריצים". הקמפיינים מעוררים את סקרנות הגולשים וגורמים להם להפוך למעריצים (היום זה כבר לחיצה על Like) תמורת חשיפת התוכן המיוחל. חיכיתי לחברה גדולה שכבר תעשה משהו עם זה. והנה זה מגיע עם קסטרו וראובני פרידן דיגיטל שמתנים את חשיפת הגירסא הלא מצונזרת של הפרסומת החדשה בלחיצה על Like.
אבל מה - חבל שבמקביל הם חושפים את התוכן האטרקטיבי לכולם גם ביוטיוב ואף מפיצים את הקישור ברחבי קירות פייסבוק, ובכך בעצם מוציאים את הרוח מכל הסקרנות.

יום שלישי, 18 במאי 2010

?How do I delete my Facebook account

אני לא צריך לספר לכם כמה רעש עושה מדיניות הפרטיות החדשה והבעייתית של פייסבוק בזמן האחרון. הממשקים החדשים שמחברים את פייסבוק לאלפי אתרים אחרים וחושפים את הרגלי הגלישה, הצריכה והעניין של כולנו אף גרמו לאיום בתוכניות נטישה של הרשת ב-31 למאי.

נטישת פייסבוק הפכה לכה פופולרית עד שאם תכתבו בגוגל "How do I" הוא ישלים אוטומטית ל-"delete my facebook account".
מה יהיה? ב-31 למאי ינטשו את פייסבוק כמה אלפי גיקים. עשרות אלפים אחרים יידעו על הנטישה. ולמאות מיליונים אחרים לא יהיה מושג מה זה בכלל מדיניות פרטיות ועזבו אותם בשקט.


יום שבת, 8 במאי 2010

לא מעניין אותי שאתה אוכל ליצ'י!

יש מותגים שמנצלים את פייסבוק כעוד ערוץ בקמפיין חוצה מדיות.
יש מותגים שמנצלים את פייסבוק לפעילות מדיה חברתית ארוכת טווח.
יש מותגים שבונים אפליקציות ומשחקים לפייסבוק.
יש מותגים המשלבים את היכולות החברתיות של פייסבוק באתר שלהם.
ויש מותגים שמאתגרים את הקונספטים עליהם מושתת פייסבוק.

הדוגמא הבולטת היתה כמובן הקמפיין הטוב של 2009 מבחינתי - Whopper Sacrifice- בו ברגר קינג חילקו וופר על כל הסרת 10 חברי פייסבוק בהתבסס על האינסייט שלכולנו יש יותר מדי חברי פייסבוק שהם לא באמת חברים.

והנה
פרינגלס, עוד מותג מוביל במדיה החברתית הנמצא בין 5 המותגים עם הכי הרבה מעריצי פייסבוק, החליט להתמודד עם האינסייט לפיו לכולנו די נמאס מכל האנשים שמתעקשים לשתף אותנו בסטטוסים לא מעניינים וחסרי השראה כמו "בוקר טוב", "עולה על האוטובוס", "רואה ארץ נהדרת" או "אוכל ליצ'י".

לצערי האינסייט המעולה לא היתרגם לקריאיטיב מעולה. הקמפיין בעל השם הנהדר "
Help the Oversharers", לא נותן הרבה יותר מאפשרות להוסיף כפתור Overshare בפייסבוק אשר פועל ככה:
האם אתם יכולים לקחת את האינסייט הזה למקום יותר מעניין?

(תודה לחמוטל שיבר)

יום שישי, 7 במאי 2010

Social Media Must See

אני לא מחדש לכם בכך שזירת המדיה החברתית גדלה ומשתנה כל הזמן ובקצב מטורף.
מצגת חדשה של דיוויד ארמנו הגאון מסוכנות יחסי הציבור הניו יורקית אדלמן וסרטון חדש בסגנון Shift Happens אשר התחיל לפני כ-3 שנים מאז עבר אינספור גלגולים, נותנים לנו את תמונת המצב הנוכחית בצורה מושלמת.


יום שבת, 20 בפברואר 2010

Social Coke

לפני כמה חודשים פורסם מסמך מאוד מעניין בן 3 עמודים המפרט את עקרונות המדיה החברתית לעובדי קוקה קולה. והנה עכשיו המותג החזק בעולם מפרסם מצגת עם אסטרטגיית המדיה החברתית שלו וקייס סטאדיס של מה שכבר נעשה. בהמשך לסופרבול, בו שחררה החברה את הפרסומות לפני המשחק רק למי שנרשם לפעילות אונליין, קוקה קולה קוראת לאסטרטגיה שלה Fans First.
האמת שאין פה שום דבר שלא מדברים עליו בעולם האינטראקטיב בארץ כבר כמה שנים. קלישאות בסגנון:
  • עמוד הבית שלך זה גוגל
  • לדוג איפה שהדגים שוחים
  • יצירת מערכת יחסים מתמשכת עם הצרכנים במקום קמפיינים קצרים
  • פחות עלינו, יותר עליהם
  • לתת לגולשים לבחור
  • להשתמש בפלטפורמות קיימות
גם הקייס סטאדיס לא מפילים. אני חושב שמהלך דנונה של שלמור מרשים יותר מהמהלך הדומה והכה מדובר של קוקה קולה עם Vitamin Water שהתרחש שנתיים מאוחר יותר, ואפילו קיבל יותר אינטראקציה מהגולשים במדינה עם אוכלוסיה של 2% מארה"ב (!)

אבל זה עדיין המותג החזק בעולם ומעניין לראות את הגדרת היעדים שלו ולבחון את התוצאות לאורך השנים הקרובות.

יום שלישי, 19 בינואר 2010

רק היום לבני 28-32!

אני יודע שמזמן רציתם לדעת אז הנה אני חושף את המידע הרגיש -
אני משלם משהו כמו 90$ לחודש על ביטוח לרכב.

למה זה מעניין?
כי זה גרם לי ללחוץ על באנר בפייסבוק שהציע לי ביטוח בפחות מ-30$.

ולמה זה מעניין?
בגלל השימוש החכם (גם אם הלא אתי במיוחד) בנתוני הפייסבוק בעמוד הנחיתה שגורמים לך להרגיש שקיבלת דיל מיוחד.

יום חמישי, 9 ביולי 2009

עמודי מותג בפייסבוק

קחו כמה דקות ותלמדו קצת על עמודי הפרופיל המותגיים המובילים בפייסבוק בפוסט מעניין.

הדירוג:
1. פרינגלס
2. קוקה קולה
3. סטארבקס
4. אדידס
5. רד בול

באופן בלתי מפתיע, כולם מותגים של מוצרי צריכה ולא סתם מוצרי צריכה אלא מוצרים עם קישור רגשי שאנשים ישמחו להיות מעריצים שלהם בפייסבוק. פעילויות דומות עם בנקים, חברות ביטוח או חברות מוצרי חשמל לא היו מאוד מצליחות.

יום שלישי, 30 ביוני 2009

ימבה סרי לנקה


תמיד מפתיע אותי איך דווקא קמפיינים קטנים ונטולי משרד פרסום רווי אסטרטגיה, דיונים ואגו יכולים להיות המבריקים ביותר. קבלו קמפיין פייסבוק נטול תקציב וזוהר של חברת תיירות בשם הטפשי מעט ימבטבע.

תוכן גולשים בעייתי מאחר והגולשים כבר לא מתאמצים?
בואו נמצא משהו שהם כבר הכינו קודם!
אנחנו לא חברה זולה, לא נופשונים לטורקיה אלא טיולים לאנשים שרוצים יותר להשקיע, כמו נגיד - נשואים טריים.

רוב הזוגות השקיעו לא מעט זמן ומחשבה בהזמנה לחתונה שלהם, היא היתה נושא שיחה מרכזי והם בד"כ גאים מאוד ביצירה שלהם, לפעמים היצירה הראשונה שעשו בחייהם.
ימבטבע משיקה תחרות פייסבוק בין הזוגות הגאים אשר מוזמנים להעלות את ההזמנה שלהם לקבוצת הפייסבוק ולהניע את חבריהם (הנמצאים בד"כ בפלח גיל בעל השימוש המקסימלי בפייסבוק) להצביע בעדם.
עד כה 1200 איש הצטרפו כחברים. לא רע בשביל קמפיין לחברה קטנטנה עם תקציב אפס.

יום שלישי, 14 באפריל 2009

Stardonald's

הבאנר הבא בפייסבוק:



הוביל לאתר הזה



חוקי???

יום שבת, 7 במרץ 2009

25Things I Hate About Facebook

יום שבת, 13 בספטמבר 2008

האיש שאומר "שמרית הררי"

איזו מדינה...
יותר מ-10,000 איש, ילדים ברובם, הפכו לאוהדים בפייסבוק של האיש שאומר "שמרית הררי" בפרסומת של מקדונלד'ס. חוץ מזה הקימו עוד 5 קבוצות מסביב לבחור הזה, מצאו את כרטיס הפייסבוק של השחקן ואפילו פתחו כרטיס ל-"שמרית הררי".
הנה עוד דוגמא לחשיבות של קמפיין הפועל בכל המדיות.
תארו לעצמכם איזו יציאה היתה יכולה להיות פעילות אינטראקטיב המבוססת על האיש.
תארו לעצמכם BTL מטורף איתו במועדוני ת"א.
אז חברים ביהושע, אחלה פרסומת יצאה לכם אבל תחשבו כמה רחוק הייתם יכולים ללכת עם זה, במיוחד במותג ובקמפיין ששמים דגש מיוחד על צעירים .
אני בכל אופן דווקא מעדיף את "יערה גורן"...