‏הצגת רשומות עם תוויות בחירות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בחירות. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 18 בדצמבר 2009

חג שמח מאובמה!

למרות שהבחירות נגמרו מזמן במטה אובמה ממשיכים לשמור איתי על קשר עם מיילים כל כמה שבועות שמעדכנים על הפעילויות של אובמה והמפלגה הדמוקרטית. להבדיל מאינסוף קמפיינים מסחריים שאוגרים דאטאבייס של משתתפים ולאחר מכן לא יודעים ממש מה לעשות איתו, אובמה מנצל את מיליוני הנרשמים ליצירת קשר מתמשך ואמיתי היוצר תחושה של שיתוף האזרח הקטן בממשל.

והנה היציאה האחרונה - אובמה מאחל חג שמח בסרטון מותאם אישית.

יום שבת, 23 במאי 2009

GI Weekend 23 - לא רק קליקים

(ניוזלטר שבועי ללקוחות GI)

אולי המהפכה הגדולה ביותר שהביא האינטרנט לעולם הפרסום היתה יכולת המדידה.
לראשונה היו יכולים מנהלי שיווק לקבל ROI מדויק על ההשקעה שלהם ונוצרה תחושה שהשיווק התקדם ונהיה מקצועי יותר.
ואכן סיכומים של קמפייני אינטראקטיב נוטים להיות עמוסי גרפים, טבלאות, מספרים והמון ראשי תיבות באנגלית.
הבולטים שבראשי התיבות הם:
CTR - Click Through Rate
CPC - Cost Per Click
כלומר הפרמטרים שאומרים לי עם כמה מהגולשים יצרתי אינטראקציה וכמה עלתה לי האינטראקציה.

אבל האם אנחנו משתמשים בפרמטרים הנכונים?
האם איננו בוחרים מטעמי נוחות להתמקד רק במספרים?

כאשר מדברים על קידום במנועי חיפוש (מודעות טקסט) אלה כמובן המדדים המתאימים והכמעט יחידים.
אבל כאשר מגיעים לבאנרים הסיפור שונה.
כמובן שיש משמעות לרמת האינטראקציה שנוצרת עם הגולש ולעלותה אבל זה לחלוטין לא הפרמטר היחיד להערכת האפקטיביות של הקמפיין.
שאלה לי אליכם - מה בעצם ההבדל בין מודעות פרינט לבאנרים?
שתי צורות הפרסום מופיעות לצד תוכן וכוללות ויזואליזציה מסוימת שנועדה להעביר מסר מסוים.
האם התמריץ היחידי שלכם לפרסם במגזין הוא הפעולה המיידית הננקטת לאחר ההיחשפות לפרינט? (טלפון, התעניינות, רכישה, שיחה וכיו"ב)
אני מאמין שלא. אפילו אם הקמפיין הוא מכירתי באופן גורף.
וגם בבאנרים – הפעולה המיידית (קליקים או לחילופין אינטראקציות עם הבאנר) לא צריכה להיתפש כתמריץ היחידי.

אני מציע לכם להיזכר בעוד פרמטר ותיק בשם CPT - Cost Per Thousand - עלות חשיפה לאלף איש - שכולנו מכירים גם מעולמות מדיה אחרים כמו טלוויזיה ופרינט. ואם כבר נזכרנו בחשיפות אפשר כמובן להתייחס גם ל-Frequency הישן והטוב.
כן חברים, עצם העובדה שאפשר למדוד אפקטיביות לא אומר שיש להתייחס רק לאפקטיביות.
אם לדוגמא אתם מפרסמים מוצר בעל רמת מעורבות נמוכה, נגיד נוזל כלים, אין לגולש(ת) סיבה מיוחדת להתעניין במיוחד ולהגיע לאתר שלך.
זה ממש לא אומר שהחשיפה לקמפיין היתה מחוסרת השפעה על תפישת הגולש(ת) את המוצר או הקטגוריה.

רוצים קצת מחקרים?
מחקר של comScore מראה תוצאות מעניינות לגבי האפקטיביות של באנרים:
  • לנחשפים לבאנר סבירות הגבוהה ב-46% לביקור באתר המותג
  • לנחשפים לבאנר סבירות הגבוהה ב38% לחיפוש המותג במנוע חיפוש
  • לנחשפים לבאנר סבירות הגבוהה ב-27% לקניית המוצר אונליין
  • לנחשפים לבאנר סבירות הגבוהה ב-17% לקניית המוצר בחנות
מחקר אחר מוסיף עוד כמה נתונים על השפעות הבאנרים על התנהגות אונליין:
  • רק 31% מההשפעות של באנרים על הנחשפים הם קליקים
  • 27% מההשפעות הן חיפוש המותג במנוע חיפוש
  • 21% מההשפעות הן ביקור באתר המותג ישירות
  • 9% מההשפעות הן חיפוש מידע על המותג בפורומים
רוצים קצת דוגמאות?

בבחירות האחרונות במשך שבוע לא ניתן היה להתחמק מהבאנר – "ביבי? אני לא מאמין לו".
הבאנר לא ניתן היה להקלקה, אך אין ספק שהמסר עבר והשלים את המדיות האחרות למרות שלא עירב אינטראקציה.
גם קמפיין ההשקה של משקה האנרגיה BLU, שמטרתו היחידה היתה להחדיר את שמו של המותג החדש, לוותה בבאנרים לא ניתנים להקלקה,שעליהם רצה פרסומת הטלוויזיה.
בשני הקמפיינים תפקדו הבאנרים כלא יותר מפרינט עם אנימציה, ואף על פי כן אני מעריך שהיה להם אפקט בלתי מבוטל מעצם החשיפה העצומה והרפיטיציה.

לסיכום:
פה ושם אני שומע מלקוחות שהם מיצו את הבאנרים.
מבחינתי, באנרים שקולים לספוט 30 שניות טלוויזיוני או פרינט במגזין. הם פורמט בסיסי של מדיה והם השער לחוויות אינטראקטיביות.
לפחות בישראל של היום הדרך העיקרית להגיע למסות באינטרנט היא באנרים באתרים המרכזיים. כמובן שיש מקום לקמפיינים ייחודיים הכוללים שימוש בפלטפורמות דיגיטליות אחרות כמו למשל מדיה חברתית, אך אלה בד"כ יהוו זרוע בקמפיין מקיף אשר כולל גם מדיה. ללא תמיכת מדיה המאמץ שקול להשקת מוצר חדש בפעילות BTL מטורפת ללא קמפיין תומך. נכון זה חדשני וזה מרגש, אבל זה פשוט מצומצם מדי.
אלא אם כן המוצר שלנו פונה לקהל יעד מפולח מאוד אנו עדיין צריכים להגיע להמונים.

ובבואנו לבחון קמפיין אינטרנט קלאסי צריך לזכור את ההשפעות של תמיכת מדיה מעבר לקליקים.

יום רביעי, 18 בפברואר 2009

Tzipi or Bibi

בעיניים אמריקניות הכל פה נראה אפילו יותר מגוחך...

יום שלישי, 17 בפברואר 2009

GI Weekend 11 - טייק אוף בחירות

(ניוזלטר שבועי ללקוחות GI)
שלום חברים,

אני מקווה שנהניתם מיום הקניות שהשבוע הזה זימן לכם.
אני מקווה שגם יצא לכם לעבור בקלפי.
זו היתה מערכת בחירות קצרה ודי מנומנמת, הרבה בגלל המגבלות המטופשות על תעמולת בחירות בישראל.
הדבר הוביל לכך שבחירות 2009 היו בחירות האינטרנט האמיתיות הראשונות, כאשר כל המפלגות השקיעו מאמצים וסכומים נכבדים מאוד בקמפייני האינטרנט שלהם.
אני יכול לנתח לכם עכשיו בלי סוף את אסטרטגיות האינטרנט של המפלגות השונות, היוזמות, החידושים, הטכנולוגיה וכו', אבל בינינו אני יודע שבאמצע יום עבודה כולנו רק רוצים קצת פאן.
אז ברשותכם אני אסתפק בכמה קריאיטיבים שאולי לא נתקלתם בהם.
וכן, רוב מה שתראו פה הוא סוג של טייק אוף על קריאיטיב מחו"ל. בדרך כלל אני די נגד, אבל לדעתי כאשר אנחנו לא בזירה המסחרית זו השראה מבורכת.
יאללה קחו כמה דקות...

1_
הסרטון הנצפה ביותר בבחירות האמריקניות היה
Obama Girl.
התגובה הישראלית התבקשה ואכן הגיעה במהרה.
החיקוי המרשים ביותר נעשה בפריימריז של הליכוד ע"י מועמד הצעירים שגיב אסולין עם
Asulin Girl.
בבחירות עצמן צמח לו לפתע גם
Livny Boy.
ובתגובה לכך חיקוי משעשע של
Hezbollah Boy.

2_
תארו לכם שלא הייתם הולכים להצביע ואובמה היה מפסיד בגלל קול אחד?
זהו הבסיס לסרטון הויראלי ביותר בבחירות האמריקניות.
15 מיליון אמריקנים יצרו לחבריהם
סרטון אישי לעידוד ההצבעה, המראה מהדורת חדשות אשר מכסה את הסנסציה.
בליכוד ראו כי טוב ויצרו את
גרסת ביבי הפחות מרשימה.

3_
אחת מסדרות הפרסומות הפופולריות בשנים האחרונות בארה"ב היא סדרת
Mac vs. PC של אפל.
בסדרה מוצג בחור צעיר ומגניב המייצג את אפל מול חנון ממושקף המייצג את מיקרוסופט.
בטייק אוף מצוין של מפלגת חד"ש, שמאל מול שמאל חדש, מוצגת מר"צ בתפקיד שמאל וחד"ש בתפקיד השמאל החדש.
סרטון לדוגמא
>>
כל הסרטונים >>

4_
Improv Everthing הוא טרנד עולמי בו קבוצות מתארגנות ויוצרות סצינות המוניות.
בפעולה המפורסמת ביותר שלהם 200 איש קפאו למשך מספר דקות באמצע תחנת הרכבת גרנד סנטרל בניו יורק.
התנועה החדשה מר"צ ומנכל"נו היקר ערן ארדן יצרו את
הגרסה הישראלית בדיזנגוף סנטר.

5_
אחד הסרטונים הנצפים בהיסטוריה של האינטרנט נוצר ע"י מעריץ הזוי של בריטני ספירס בשם כריס קרוקר.
לאורך הסרטון בוכה קרוקר בתחינה
"Leave Britney Alone".
קרוקר הפך בעקבות הסרטון לכוכב, ולסרטון נוצרו אינספור גרסאות וטייק-אופים.
בבחירות שלנו הגיע תורה של "המעריצה של ביבי" להתחנן "
Leave BIBI alone".

6_
תקראו לי שטותניק, תקראו לי קופיף לא מתוחכם, אבל היציאה האהובה עלי בבחירות 2009 היא סדרת הסרטונים "בוחרות יקרות".
"בוחרות יקרות" הן שירלי ולירון, צמד פקאצות שמאוד אוהבות את קדימה וציפי לבני.
בסדרת מערכונים משעשעים הן משלבות מסרים מגוונים התומכים בקמפיין קדימה הסטנדרטי.
קבלו פרק אחד לדוגמא
>>
לדעתי כל הפרקים שווים צפייה >>


שבוע מעולה ועתיר משאים ומתנים קואליציונים לכולכם!

יום שלישי, 27 בינואר 2009

בוחרות יקרות

סרטון תמיכה בציפקוש "אותנטי" ומשעשע:



עוד אחד
ועוד אחד

יום חמישי, 22 בינואר 2009

GI Weekend 8 - רוכבים על גל ה-Hope

(מייל שבועי ללקוחות GI)
שלום חברים,

ונתחיל בשאלה קטנה – באיזה מהפרזנטורים הבאים הייתם בוחרים לעמוד בראש הקמפיין הבא שלכם?

תרשו לי לנחש שגם אם הייתי מציע לכם בחינם כל אחד מהם או את כולם בעסקת חבילה הייתם דוחים בנימוס את הצעתי.
בלי קשר לדעות הפוליטיות שלכם, אני חושב שכולנו מסכימים שפוליטיקה בישראל זה עסק לא נקי במיוחד.
בטח לא משהו שהייתי רוצה לערב בו את המותג היקר שלי.

להבדיל, הפך ברק אובמה, בקמפיין השיווק המבריק בהיסטוריה, לאדם ולמותג הכי פופולרי בארה"ב.
ג'ון מקיין אפילו העלה את השאלה "האם אתם רוצים לבחור סלב לנשיא?"
באחד מסרטוני הבחירות המדוברים ביותר.

אובמה הצליח לנכס לעצמו בקמפיין לא מעט ערכים נחשקים אך בראש החץ עמדו המסרים Change ו-Hope, שהם בעצם שני צדדים של אותו מטבע.
והרי Hope הוא הבסיס לכל תורת המיתוג המודרני.
חברים, גם אם אתם אומרים לחברים שלכם שאתם עובדים בעסקי המזון, הפיננסים, הרכב או הסלולר, כולנו בסופו של דבר עובדים בעסקי ה-Hope.
אנחנו לא מוכרים דגני קרנצ'ים אלא Hope להיראות חטובה יותר.
אנחנו לא מוכרים קרן כספית שקלית אלא Hope לשקט נפשי.
אנחנו לא מוכרים נייקי אייר זום אלא Hope לביצועים מרשימים.
אנחנו לא מוכרים לוטו שיטתי אלא Hope לחיים נוחים יותר.

אובמה החדיר ללב האומה האמריקנית Hope אשר התפשט במהירות לכל תחומי חייהם.
חברות אמריקניות רבות, ובראשן פפסיקו, זיהו את ההזדמנות ויצאו במהלכים מחוסרי בושה במטרה לעלות על עגלת ה-Hope.

1_
לא כל יום חברת ענק בינלאומית משנה את כל השפה התקשורתית שלה כולל הלוגו.
פפסיקו עשתה את זה בחודשים האחרונים לכל פורטפוליו המשקאות שלה.
אומנם לא שינוי עצום אבל עדיין גורם לך לחשוב למה לשנות לוגו ותיק ואהוב שתאמינו או לא - כמעט לא השתנה משנת 1943.
כאשר ראיתי לראשונה את הלוגו החדש הנחתי שהשינוי היה קשור לירידה המשמעותית במכירות בשנים האחרונות אל מול שיאי מכירות ורווחים אצל המתחרה הקטנטנה מאטלנטה,
אך במקביל תהיתי לעצמי האם הדמיון ללוגו של אובמה הוא מכוון או מקרי.

חשיפת קמפיין 2009 של פפסי סיפקה לי את התשובה כאשר גם השפה הגרפית התגלתה כמאוד "אובמית" ובעיקר בולט השימוש בלוגו פפסי בתור האות O במילים, בדיוק כמו בקמפיין אובמה.
בנוסף, גם המסרים בקמפיין כמעט זהים – "yes you can" ו-"Hope" והלוק&פיל מאוד מזוהה עם עולם הערכים של אובמה - אופטימיות, אחדות, התלהבות ותקווה.

כמה דוגמאות לשימוש ב-O של לוגו אובמה:



ומנגד כמה משלטי החוצות החדשים של פפסי:



פרסומת הטלוויזיה >>

קמפיין האינטרנט, תחת הכותרת Refresh Everything, משלים את התמונה, כאשר הוא מבקש מהגולשים בלי בושה - “Help us refresh America” – דרך העלאת סרטונים בהם הם פונים אל הנשיא החדש בבקשות לשינוי באמריקה.
סרטון הקמפיין >>
אתר הקמפיין >>

אז נכון, חברות כבר עשו שימוש מסחרי באייקונים מונומנטליים כמו צ'ה גאוורה, ג'ון קנדי, קית' הרינג ועוד רבים וטובים, אבל מעולם לא שינתה חברה כ"כ גדולה ומרכזית את הלוגו שלה והשפה הגרפית שלה ע"פ אייקון פוליטי, ואפילו מכהן.
ימים יגידו אם זה ניצול הזדמנות קריאיטיבי גאוני או טעות היסטורית.

2_
מסר מרכזי ובולט בקמפיין הבחירות של אובמה היה – Vote, מסר שאכן הצליח בסופו של דבר להוציא מיליוני אמריקניים אדישים להצביע לראשונה.
סטארבקס הצטרפה לעדר והבטיחה קפה חינם ביום הבחירות לכל מי שיצביע.
>>
הסלוגן היה ציני להדהים - "You and Starbucks – it's bigger then coffee".
להזכירכם חברים, מדובר בפאקין קפה.

לאחר נצחון אובמה שכרה החברה את MC Yogi, אמן הוידאו שיצר את
אחד מסרטוני התמיכה באובמה הפופולאריים ביותר ב-youtube.
יוגי יצר קליפ דמוי אובמה לסטארבקס עצמה, בו היא מכריזה על הקמת תנועת התנדבות ומבטיחה קפה חינם לכל מי שתורם לקהילה, בדיוק המסר המרכזי של אובמה בנאום ההשבעה שלו.
מתי היתה הבכורה של הסרטון? ניחשתם נכון – בטקס ההשבעה עצמו.
הציניות בשיאה, צריך לראות כדי להאמין.
סרטון הקמפיין >>
אתר הקמפיין >>

3_
יצרנית הגלידה Ben & Jerry's ידועה בחוש ההומור המפותח שלה, שבולט גם בתקשורת השיווקית אבל גם בשמות הגלידות הגאוניים, המקבלים השראה מאייקונים ידועים.
מי יכול לשכוח טעמים קלאסיים כמו Cherry Garcia (ע"פ ג'רי גרסיה מהגרייטפול דד), Mili Vanilla (ע"פ מילי ונילי) ו-Sherbet Hoover (ע"פ הנשיא לשעבר הרברט הובר).
החברה קיבלה השראה
מפוסט בבלוג הרשמי של אובמה בעל הכותרת !Yes Pecan, והחליטה ליצור טעם חדש בשם הגאוני הזה.

4_
גם IKEA החליטה לרכב על גבי המסרים שהחדיר אובמה.
שלטי החוצות שלה נושאים היום כותרות מוכרות למדי -
"Change begins at home"
"Embrace Change"
"Change is good"

חלון הראווה שלה בוושינגטון שמעוצב כחדר הסגלגל בבית הלבן:

וקמפיין האינטרנט מזמין אתכם לעצב את החדר הסגלגל ברהיטי IKEA >>

5_
וכמובן ישנן חברות שנהנות מיחסי ציבור במיליוני דולרים סתם כי הנשיא הנבחר אוהב את מוצריהן.
בראש ובראשונה, נהנית RIM, יצרנית
בלקברי, הסלולרי שאובמה לא מוכן לוותר עליו למרות דרישת שירותי הבטחון ("הם יהיו חייבים להוציא את הבלקברי ממני בכח").

משקפי השמש של ריי-באן נהנות גם הן מאפקט ה-coolness של אובמה:

והמבנה הספורטיבי של הנשיא החדש לא ממש פוגע ביצרנית נעלי הספורט אסיקס:


ואנחנו נשארים פה עם ציפי, ביבי וברק במערכת בחירות מפוהקת.
נו טוב...

יום שלישי, 23 בדצמבר 2008

הפוליטיקה באמריקה... אמריקה

אתר מעולה עם כל הקמפיינים הפוליטיים בארה"ב מאז 1952:

יום שני, 22 בדצמבר 2008

The Making of Obama

כבר כתבתי בלי סוף על הקמפיין של אובמה.
עכשיו הגיע הזמן לשמוע ממי שפיתח את השפה הגרפית הייחודית שלו.
מרתק!
ולמי שאין כח לראות את הסרטים - הנה הלוגואים שהיו אופציונליים.

חלק 1
חלק 2

יום ראשון, 23 בנובמבר 2008

כן, אנחנו יכולים בגבעתיים

שכבר חשבנו שראינו הכל - ראש עיריית גבעתיים ראובן בן שחר, שבינתיים נבחר מחדש, בסרטון לרגל הבחירות המוניציפליות האחרונות

יום שבת, 15 בנובמבר 2008

בואי שרהל'ה הולכים הביתה

Yes we can - get FREE coffee

במהלך מבריק מתחברת סטארבקס לתחושת הפטריוטיות והתקווה ששטפה את ארה"ב בחודשים האחרונים במימונם הנדיב של מטות הבחירות של אובמה ומקיין.
סטארבקס מבטיחה קפה חינם ביום הבחירות לכל מי שהצביע.
כך היא מצטיירת (האמת שמציירת את עצמה...) כגוף לאומי שעתיד האומה בראש מעייניו.
או בחיבור להעצמה של אובמה - You & Starbucks. It's bigger then coffee

יום שלישי, 21 באוקטובר 2008

שרה פיילין יוצאת גדולה לשם שינוי

אחד הנושאים הבולטים בתוכניות הסאטירה בישראל היה תמיד פוליטיקה.
אך תפקידן של תוכניות הסאטירה לא הסתכם בהומור אלא כלל גם השפעה אמיתית על הפוליטיקה בישראל - סדר היום הציבורי, מהלכים פוליטיים ודימויים הציבורי של פוליטיקאים.
זכור במיוחד החרצוף האנמי של דן מרידור הלוחש "מיצי מיצי" לחתולה שלו. החרצוף מיצב את מרידור כפוליטיקאי חלש וחסר השפעה, ובדיעבד סתם את הגולל על הקריירה שלו.

גם שרה פיילין שלנו נתקלה במהמורה לא פשוטה בדמות
החיקוי המעולה של טינה פיי בסאטרדיי נייט לייב.

המערכונים זכו לצפיית שיא, הן בטלויזיה והן באתר NBC, כיכבו במהדורות חדשות מסביב לעולם, ומילאו תפקיד של ממש בקביעת התפישה הציבורית של פיילין כפוליטיקאית די רפת שכל ופרימיטיבית.
כוחו של האינטרנט שוב ניכר כאשר המערכונים הפכו לסחורה ויראלית מבוקשת ביותר עד כדי כך ש-NBC שללו את זכויות Youtube להציג אותם על מנת לנצל את הפוטנציאל המסחרי.

המערכון ההורס ביותר בא בעקבות הראיון של פיילין עם קייטי קוריק בו היא טענה שיש לה ניסיון במדיניות חוץ מאחר ואלסקה נמצאת ממש קרוב לרוסיה.

פיילין היתה יכולה לצאת נגד המערכונים (בדומה למשה קצב בזמנו), היא היתה יכולה גם לא להגיב כלל, אך בסופו של דבר בחרה פיילין לשתף פעולה עם סאטרדיי נייט לייב ויצאה גדולה.

לא זה מה שיציל את מקיין-פיילין בבחירות האלה אבל המהלך ללא ספק מעלה מעט את המניות של פיילין בקרב ציבור הבוחרים, במיוחד בקרב הליברלים מעט יותר.

יום רביעי, 15 באוקטובר 2008

That One

בדיבייט האחרון בין המועמדים לנשיאות ארה"ב כינה מקיין את אובמה – "That One".


כמובן שהאמירה הפכה לקאלט.
תוך 24 שעות נפתח אתר התמיכה ב-"That One" כולל המון מרצ'נדייז.
ו
קבוצת פייסבוק עם 40 אלף חברים.


ושוב אנו רואים את האפקט העצום של הפרטים במערכת הבחירות הזאת.
כמו במקרה של will.i.am מהבלאק אייד פיז ושל Obama Girl, קשה לדעת מי באמת עומד מאחורי היוזמות, אבל ברור שיש יד מכוונת מטעם מטה אובמה שמטווה קו אסטרטגי ברור גם ליוזמות הלכאורה "פרטיות".

היוזמה הזו, כמו רוב היוזמות ברשת, ובעיקר אלה הכוללות מימד פייסבוקי, נועדה בעיקר לקדם את מעמדו של אובמה בקרב הבוחרים הצעירים (18-29), שגם כך מאוד מוטי אובמה - יותר מ-60% תמיכה.

סקר שפורסם היום מראה על יתרון של 14% לאובמה בציבור הכללי.
חברים, That One is gonna win...