‏הצגת רשומות עם תוויות פולקסוואגן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פולקסוואגן. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 10 בפברואר 2012

10 נקודות על סופרבול 2012

זה היה משחק נהדר. כיף לגור בניו יורק כאשר קבוצה ניו יורקית משחקת, וכיף עוד יותר שהיא זוכה. נדמה שחצי מהאנשים בסאבווי החליטו לפתע להתלבש קז'ואל לעבודה, והחליפו את החליפה והעניבה בחולצה של איליי מאנינג. כיף עוד יותר לראות כמה מותגים אמיצים שלא פחדו למנף את הדיגיטל לתמיכה ב-30 השניות. גם השנה הם עדיין במיעוט אבל ללא ספק נהננו מכמה הברקות המעידות על העתיד לבוא. הנה עשר נקודות על סופרבול 2012 -

1.
כבר יותר מ-20 שנה שפרסומות הסופובול מדורגות ע"י מדד ה-AdMeter של USA Today, אך בשנים האחרונות החלו להישמע הסתייגויות ממנו מאחר ונראה שאיננו משקף נכונה את דעת הקהל האמיתית. השנה סוף סוף התרחב הפאנל למדגם גדול ומשקף יותר בשיתוף פעולה עם רשת חברתית קטנה בשם פייסבוק. והאמת שכמי שחי במדינה הזו כבר כמה שנים, התוצאות לא מפתיעות. כבר כתבתי בעבר על 4 המרכיבים של פרסומות סופרבול מוצלחת - כלב, תינוק, כוסית וסלב. ב-10 הפרסומות המובילות יש רק שתיים שלא עונות לתנאים האלה. ויותר מכך, הדמות הראשית ב-4 מ-8 הפרסומות המובילות היא כלב.

בשנים האחרונות נוצר מתחרה ל-USA Today בשם Brandbowl, מדד המבוסס לחלוטין על השיחה ברשת, וספציפית בטוויטר. אישית תמיד ראיתי בטוויטר מעצב דעת קהל אך לא ממש משקף דעת קהל, מאחר ורוב המשתמשים בו הם פאסיביים ו-75% מהתוכן בו נוצר ע"י 5% מהם. ואכן, התוצאות חופפות במידה מסוימת עם מדד USA Today, כמו למשל הפרסומות המובילה, שוב תינוק ושוב בשירות דוריטוס, אך מספר פרסומות זכו לבאז גדול בהרבה בטוויטר מאשר במדד מבוסס הפייסבוק, כמו למשל הספוט של H&M בכיבוב דיוויד בקהאם, שאני מאמין שזכה להצלחה בטוויטר פשוט מאחר וכלל hashtag בסוף הספוט (backhamforhm#).

2. 
ואם כבר מדברים על שילוב מדיה חברתית בפרסומות הסופרבול, אני חייב לומר שגם השנה ניתן לומר שרוב רובם של המפרסמים לא הצליחו, והאמת שגם לא ממש ניסו, למנף את השקעת ה-3.5 מיליון דולר ל-30 שניות, לאיזושהו אינגייג'מנט מעבר ל-30 השניות.
  • 32% מהמפרסמים לא טרחו לכלול הפניה לשום יעד שיאפשר המשך אינטאקציה עם המותג
  • 49% הוסיפו הפניה לאתר החברה בלבד, בלי שוב סיבה אמיתית לצופה להמשיך אינטראציה עם המותג
  • 9% לפחות יצרו מיניסייט, אבל כנראה אף אחד לא סיפר להם שמיניסייטים נטולי פונקציונליות חברתית הם חסרי תועלת
  • ורק 16% צדיקים הבינו שמהלך חברתי שממשיך את השיחה הוא חלק אינטגרלי מהספוט והפנו לרשתות חברתיות, כאשר פייסבוק מובילה כמובן עם 11% ואחריה טוויטר עם 9%. הפלטפורמה הבאה והמפתיעה היא Shazam, אפליקציית זיהוי השירים, אשר 6% מהספוטים הפנו אליה, ועוד נגיע אליה.
ומה עם 91% מהפרסומות שלא כללו הפנייה לטוויטר? איך תתנהל השיחה עליהם? בטוויטר הבינו השיחה על הפרסומות ממשיכה הרבה אחרי שהמשחק נגמר ורוצה להיות הבמה לשיחה הזו ולאפשר מעקב אחריה, למרות שרוב המותגים לא כללו hashtag שיאפשר זאת. לכן הם הקימו את Twitter Ad Scrimmage, זירה המקצה hashtag לכל לפרסומות, מזמינה את הגולשים להצביע בטוויטר עבור הפרסומות האהובות, ומאפשרת לשיחה להתנהל בצורה ניתנת למעקב.

3.
זה היה ללא ספק הסופרבול של תעשיית הרכב כאשר יותר מ-30% מהספוטים היו שייכים למותגי רכב. כולם לקחו חלק בחגיגה, פולקסוואגן, טויוטה, קיה, הונדה, קרייזלר, שברולט, אאודי, אקורה, פיאט, יונדאי, קאדילק, לקסוס ומי לא. המותג שהרשים אותי יותר מכל בניצול הדיגיטל הוא דווקא שברולט עם מהלך ויראלי חכם ומהלך מובייל חכם.
כולם מדברים כבר שנים על איך וידאו הופך לויראלי. אם יש מישהו שפיצח את הקוד זו להקת Ok Go, אשר כל אחד מהקליפים שלה הופך לתופעה ויראלית למרות מוזיקה בינונית למדי. אם עדיין לא יצא לכם כדאי מאוד לצפות בכמה מהקליפים שלהם כמו למשל זה ולקבל השראה על איך עושים את זה נכון. כמו רבים מהאמנים שמצליחים לקהל רב גם Ok Go שיתפו פעולה עם מספר מותגים בשנים האחרונות אבל שום דבר לא התקרב לשיתוף הפעולה עם שברולט השנה. כחלק ממיצוב שבי סוניק כמכונית צעירה ופרועה, שילבו בג'נרל מוטורס בשנה האחרונה את הרכב בפעלולים אקסטרימיים סטייל   זריקת הרכב ממטוס או באנג'י. בחברה הבינו שעבור קהל היעד שלהם חיבור עם מותג אינטרנטי אהוב שיודע לייצר תוכן ויראלי יהיה אפקטיבי הרבה יותר מעוד סלבריטי, ואכן לרגל הסופרבול הם יצרו יחד עם Ok Go קליפ יוצא דופן, שבשבוע האחרון כבר זכה ליותר מ-10 מיליון צפיות, בו הלהקה מנגנת את השיר באמצעות נהיגה בשבי סוניק דרך מסלול מכשולים.

ספוט הסופרבול:


הקליפ המלא של Ok Go:


בנוסף הפגינו שברולט חדשנות באינגייג'מנט עם הצרכנים במהלך המשחק עצמו באמצעות אפליקציית המובייל Chevy Game Time App, אשר מאפשרת למשתמש לזכות בפרסים, כולל 20 מכוניות, דרך משחקים בזמן הסופרבול אשר מתקשרים למה שקורה במשחק ובפרסומות. לדוגמא, האפליקציה מעניקה למשתמש לוחית רישוי ואם הלוחית מופיעה בפרסומות של שבי, המשתמש זוכה במכונית.


4. 
המהלך הדיגיטלי המוביל השנה שייך לקוקה קולה, אשר מינפו את טרנד הטלוויזיה החברתית, ויצרו את קמפיין ה-Polar Bowl, המאפשר לכל הצופים לצפות בסופרבול יחד עם הפרזנטורים החדשים-ישנים של המותג - דובי הקוטב, בהפקת ענק עם מאות אנשים אשר עקבו אחר המשחק, הפעילו את הבובות ששלטו על הדובים, וניהלו את השיחה במדיה החברתית.
לאורך כל המשחק הגיבו הדובים, אחד אוהד הפטריוטס ואחד אוהד הג'איינטס, למתרחש במשחק ואפילו לפרסומות - הם התרגשו בפרסומת של קרייזלר ועזבו את המסך בפרסומת של פפסי (כמובן שהעובדה שמרבית הפרסומות שוחררו מראש עזרה להתכונן לתגובות). קוקה קולה לא פיתחו ציפיות יוצאות דופן, ולא חשבו שהם יגיעו להרבה יותר מ-100 אלף צופים. בסופו של דבר יותר מ-600 אלף צופים הכריחו אותם להוסיף עשרות שרתים בזמן אמת, ובעצם הודיעו רשמית על הגעתה של הטלוויזיה החברתית לעולם השיווק.

אחת מפרסומות הסופרבול של קוקה קולה:


5. 
אז אם שברולט חברו ל-Ok Go על מנת לנצל את הפוטנציאל הויראלי, קיה תקפו את הנושא מכיוון אחר ופשוט ליהקו את הסלבריטיז לספוט שלהם בהתבסס על הגרף החברתי שלהם, כלומר על מספר המעריצים והעוקבים בפייסבוק ובטוויטר. בספוט החביב למדי ניתן לראות את הדוגמנית הברזילאית אדריאנה לימה, להקת המטאל מוטלי קרו, והמתאבק צ'אק ליטל. זהו טרנד הולך וגדל בו מותגים חוברים למשפיעים חברתיים (על פי ציוני Klout או Kred, מספר מעריצים, עוקבים, צפיות וכו'), אך ההגעה לסופרבול בהחלט מסמנת שזו רק ההתחלה.

6.
אז כבר הזכרתי קודם את Shazam, אפליקציית זיהוי השירים הפופולרית, אשר שילובה בפרסומות מאפשר להעניק לצופה תכנים נוספים והצעות מיוחדות. כבר בסופרבול 2010 כתבתי על השימוש החדשני של המותג דוקרס באפליקציה ומאז עברו הרבה מוניות בשדירות מדיסון והשימוש ב-Shazam הפך לנפוץ הרבה יותר. השנה כבר השתמשו באפליקציה מותגים שונים על מנת להציע מגוון של ערכים מוספים - באד לייט הציעה הורדה חינם של שיר של מדונה במופע המחצית (אגב, מדונה היתה החיפוש הפופולרי ביותר בגוגל בזמן המשחק), פפסי הציעה צפייה בקליפ ייחודי מהתכנית X-factor, בסט ביי וטלפלורה הציעו הנחות וטויוטה הציעה הגרלת מכוניות. יהיה מעניין לראות אם אכן השימוש באפליקציה כתחליף לשימוש בכתובת אינטרנט ימשיך להתרחב.

7.
אחרי יצירת הפרסומת המוצלחת ביותר של הסופרבול הקודם - The Forceפולקסוואגן לא אכזבו גם השנה והצליחו למנף את הפופולריות העצומה לה זכתה הפרסומת הקודמת לקידום הפרסומת החדשה. זה התחיל בטיזר מעולה של כלבים הנובחים את ה-Imperial Marsh, אותה נעימה ידועה ממלחמת הכוכבים שליוותה את הפרסומת הקודמת. הטיזר מיד הפך לאחד הסרטונים הויראלים ביותר, אי אפשר לצפות לפחות משילוב בין כלבים למלחמת הכוכבים. לאחר מספר ימים שחררה פולקסוואגן גם את הספוט החדש עצמו, אשר גם בו מככב כלב, אך הסגיר שלה סוגר יפה את המעגל עם 2011.





8. 
לפני מספר חודשים כתבתי על סדרת הפרסומות הנהדרת לסמסונג גלקסי, אשר מגחיך את ההתלהבות הילדותית של מעריצי האייפון. לקראת הסופרבול בנתה החברה את המתח והודיעה שתכריז חגיגית על מוצר חדש ומהפכני. גם הטיזרים לא אכזבו והמשיכו את הקו החכם והשנון של הקמפיין. ואז הגיע הסופרבול.


"It's got a pen? That's awesome"
הרמה להנחתה יותר מושלמת מזה אפל לא היתה יכולה לבקש. בעיקר, כאשר נזכרים ביחסו של סטיב ג'ובס לסטיילוס בהשקת האייפון ב-2007.


פתאום הסלוגן של סמסונג "The next big thing is already here" נשמע אבסורדי למדי, ונדמה שכל הדימוי המהודק שנבנה בקפידה בחודשים האחרונים מתחיל להיסדק. הבאז בטווויטר הלועג לסמסונג החל מיד עם שני hashtags בולטים - palmpilot# ו-stylus#, ולא חדל מאז. לא נראה שלאפל, שהציגה בשבוע שעבר רווחים חסרי תקדים והיא כעת בגודל של גוגל+מיקרוסופט, יש ממש ממה לדאוג.

9. 
דוריטוס המשיכה זו השנה השישית בתחרות פרסומות הגולשים שלה, אשר הפכו למוסד סופרבול וזוכות שנה אחר שנה בתואר הפרסומות הפופולריות ביותר. השנה הצטרפו אליה גם שברולט ודנונה אשר השתמשו אף הם בפרסומות גולשים. והאמת שזה מרגיש לי ממוחזר, עייף ופשטני. זה מרגיש כאילו כל פרסומות הגולשים דומות, אבל עם עובדות לא ניתן להתווכח והפרסומות עובדות - דוריטוס הגיעו למקום ה-1 וה-6, דנונה ל-10, ושברולט ל-11. הציבור מטומטם? כן, אבל מבחינת המותגים זה בסדר גמור.

הספוט של שבי שנוצר ע"י חבר של חבר פה בניו יורק היה עוד יחסית סביר:


10.

אני מניח שאם אתם מבינים את שפת הקודש ברמה מספקת על מנת לקרוא פוסט זה רבים הסיכויים שלא צפיתם במשחק עצמו. אז הנה אחד המהלכים הגדולים של המשחק - טאצ'דאון הניצחון של אחמד ברדשאו פחות מדקה לסיום. האמת היא שהוא לא היה אמור לסיים את המהלך מאחר ועוד נותר זמן על השעון אך המומנטום שלו הוביל לטאצ'דאון. ככה זה נראה -


ולמה זה מעניין? כי הכלבלב בספוט של סקצ'רס עשה במקרה בדיוק אותו דבר.

לשנה הבאה עם ג'איינטס שוב בגמר! ועם קצת יותר דיגיטל...

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

מה מחאת האוהלים יכולה ללמוד מגרינפיס

בשבועות האחרונים כמעט שלא עדכנתי את הבלוג. מדוע? מאותה סיבה שהיקף הפרסום בישראל ירד ב-13% בחודשיים האחרונים. חברות לא הרגישו נוח לפרסם כאשר המחאה החברתית מתנהלת במלוא עוזה, וגם לי הרגיש מעט לא במקום לכתוב על מהלכים פרסומיים כאשר איפשהו הם מצטיירים כחלק מעושק הציבור ע"י הטייקונים. חשבתי לכתוב על המחאה עצמה אך הרגשתי שכתיבה מהחממה של מנהטן, הרחוקה כל כך מאותם אוהלים, גם היא מעט צבועה.

אבל סרטון בו נתקלתי היום גרם לי להחליט לכתוב על נושא עליו מזמן רציתי לכתוב. הסרטון הוא טייק אוף על הפרסומת הזכורה של תנובה מתחילת 2010 בה מיוצגת הישראליות באמצעות בתים שונים, כאשר הקריינות מוחלפת בנוסח המתאים יותר למחאה החברתית.

אז למה זה סוף סוף גרם לי לכתוב?
כי זהו אמנם מהלך קטנטן אבל לגמרי בכיוון הנכון. הסרטון הולך ראש בראש מול מותג ספציפי (למרות שעדיין חסרה דרישה קונקרטית), בעוד מחאת האוהלים מתמקדת בממשלה בלבד ולא באף גורם עסקי ספציפי. משעשע לחשוב שלכאורה דווקא למחאת הקוטג' הקיקיונית היו תוצאות מדידות בעוד מחאת האוהלים עצומת המימדים נעה מועדה לועדה. מובילי המאהק התפלספו בשבועות האחרונים בכל אמצעי תקשורת אודות מטרות העל האידאולוגיות של המאבק אך כמו שכבר כתבו רבים לפני קשה להבין מה הם תכלס רוצים (ארץ נהדרת והחיקוי הנהדר לדפני ליף היטיבו לתאר זאת מכל). אין פה אשמים, מאבק בממשלה הוא אולי מקיף יותר ומנסה לטפל בבעיה בשורשה אך בהגדרתו יהיה איטי ומסורבל. מאבק במגזר הפרטי הגמיש והזריז הוא מהיר הרבה יותר. מאחורי כל מוצר יש מנהל שיווק שכל מה שמעניין אותו בקומו בבוקר הוא שהמכירות לא ייפגעו. הוא או היא יעשו כל מה שביכולתם לפתור כל בעיה הנוגעת למוצרם בהקדם האפשרי. כך היו למחאת הקוטג' תוצאות מהירות יחסית (גם אם לא משמעותיות מאחר והמחלבות סבסדו את ההוזלה דרך מוצרים אחרים) אשר נתנו מושג עד כמה חברות עסקיות מסוגלות להגיב במהירות. דוגמא נוספת ראינו בהתקפלות של שופרסל בעקבות איום החרם של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת ת"א. במקביל ראינו עשרות רבות של קבוצות פייסבוק נפתחות חדשות לבקרים עם מחאות וחרמות שונות ומשונות, כגון חרם על חברות הדלק הגדולות, מחאה על עמלות הבנקים דרך משיכת המשכורות, חרם על מותגים ספציפיים ועוד. אף אחד מהנ"ל לא צלח מאחר והיו אלה יוזמות ספורדיות, מנותקות, אשר לא זכו לתקשור מאסיבי. ופה כוחם של מנהיגי המאבק - אמנם צריך להאבק בריכוזיות במשק בדרכים חקיקתיות ובאמצעות פיקוח ממשלתי, אך במקביל ניתן לנהל מאבק נגד הגופים העסקיים עצמם. אם מדי מספר שבועות היו מכריזים ראשי המאבק על מחאה עם מסר פשוט וקליט ודרישה ספציפית מגורם עסקי מסוים אני מאמין שהעניין היה צובר תאוצה ומסייע למאבק העיקש והאיטי מול גורמי הממשלה. 


אם יחליטו ליף וחבריה לנהג מאבק מקביל בגופים עסקיים כדאי להם לבדוק את הגוף שעושה את זה בצורה האפקטיבית ביותר. בשנתיים האחרונות יצר ארגון גרינפיס כמה וכמה סרטונים ויראליים אשר מציבים למותגים שונים דרישה קונקרטית ופשוטה להבנה. בדומה לטייק האוף הנ"ל לפרסומת תנובה, רבים מסרטוני גרינפיס משתמשים אף הם בנכסי המותג כמו עיצוב המוצר, פרסומות וסלוגנים על מנת להגדיל את האפקט, הויראליות והזיהוי המיידי עם המותג. בסופו של יום כמעט כל הסרטונים גרמו למותגים להענות מיד לדרישת גרינפיס ולהפסיק את פגיעתם בסביבה. בנוסף בשנה האחרונה רתמו גרינפיס מאות אלפי פעילים להצפה של קירות הפייסבוק של מותגים עם דרישות ספציפיות להפסקת הפגיעה בסביבה. גם במקרים האלה תוך ימים ספורים החברות נכנעו.


אולי הדוגמא המפורסמת ביותר היא סרטון המחאה נגד נסטלה אשר השתמשה בשמן דקלים שהופק תוך תרומה להכחדת יערות הגשם. תוך ימים ספורים הודיעה נסטלה שתחליף את ספק שמן הדקלים שלה.



מחאה נגד פולקסוואגן, שעושה לובינג נמרץ באיחוד האירופי נגד המגבלות על פליטות פחמן, משתמשת בצורה חכמה בספוט המפורסם מהסופרבול האחרון שכבר הגיע ליותר מ-40 מיליון צפיות.



מחאה בשם "Unfriend Coal" נגד פייסבוק שמשתמשת בפחם על מנת לספק חשמל לחוות השרתים העצומות שלה



מחאה נגד ענקית הצעצועים מאטל בכיכובו של מי אם לא קן של בארבי. גם מאטל מסתבר תורמת לכריתת יערות הגשם בתהליכי ייצור האריזות שלה.

מחאה נגד זיהום מקורות השתייה בתהליכי הייצור של אדידס ונייקי.

 


מחאה נגד יצרנית החלב הניו זילנדית פונטרה על תרומתה להכחדרת יערות הגשם. אפטייזינג זה לא. תארו לעצמכם את חלב תנובה מופיע בקונסטלציה כזו.


מחאה דומה למחאה נגד שמן הדקלים של נסטלה אשר מוביל להכחדת יערות הגשם, רק שהפעם על המוקד ענקית מוצרי הצריכה יוניליבר ומותג Dove, וזאת תוך שימוש במוטיבים מהסרטון הויראלי המפורסם של המותג.



מחאה נגד קונצרן הענק ההודי טאטא, יצרן מכונית הננו המפורסמת, אשר נמל הענק שהם בנו מאיים על אוכלוסיית הצבים באיזור



עכשיו כל מה שנשאר למנהיגי המחאה זה לבחור מותג, לבחור דרישה קונקרטית, לבחור מסר פשוט וקליט, לפתח קריאיטיב עם פוטנציאל ויראלי, ולהכריז על המחאה נגד המותג במקביל למחאה נגד הממשלה. אולי אני תמים אבל אני מאמין שמנהלי השיווק יגיבו במהירות, ומחאות אלה יהוו גורם משלים מצוין למאבק העל האידאולוגי.

יום חמישי, 13 בינואר 2011

פרומרקט פרוג'קשן

האימג' הזה אינו ציור, איור או אפקט פוטושופ. זהו צילום מתוך אירוע השקת הדגמים החדשים של אופל אשר הפיקה פרומרקט אמש. שמחתי מאוד לראות שבשורת ה-Projection Mapping, הטכנולוגיה שכובשת את עולם השיווק החוויתי בשנה האחרונה, הגיעה גם לישראל. מדובר בהקרנת אפקטים ויזואלים תלת מימדיים על גבי עצמים בעולם האמיתי כגון מבנים, מוצרים ואפילו אנשים. הפריצה הרצינית ראשונה של הטכנולוגיה היתה בקמפיין האגדי של HBO שזכה בגרנד פרי בקאן ב-2008, וכבר אז היה ברור שהיא הולכת לשנות את פני השיווק החוויתי. תשכחו מזיקוקים, תשכחו מתאורות, תשכחו מסרטי תדמית על גבי מסך לבן - זהו העתיד של שיווק חוויתי. אז בואו נראה איך מתמודדת פרומרקט מול כמה מההפקות המרשימות של השנה.

נתחיל בסרטון ההשקה מליל אמש:



ככה זה נראה בהשקת טויוטה אוריס באנגליה לפני כמה חודשים:


רדבול שילבה את ההקרנה התלת מימדית בצורה יפהפיה על גבי הרמפות באחד מאירועי האקסטרים שלה:


ניו באלנס השיקה דגם חדש בהקרנה על גבי נעל ענקית:


ומיקרוסופט עלתה רמה והפכה את ההקרנה לאינטראקטיבית בהשקת Xbox Kinect:


עם זאת, השימוש העיקרי בטכנולוגיה הוא עדיין הקרנה תלת מימדית על גבי מבנים. אחת התצוגות המרשימות השנה היתה השקת חנות הדגל החדשה של איקאה באמסטרדם, וגם סמסונג, סוני, פולקסוואגן, ג'וני ווקר וסנסודיין הפיקו הקרנות דומות. התחושה שלי היא שזה אמנם מרשים אבל פחות אפקטיבי משילוב המוצר עצמו בהקרנה.

בשורה התחתונה, סחטיין לפרומרקט וקבוצת שלמה על הקרנה תלת מימדית ציונית שעומדת יפה מאוד בסטנדרטים בינלאומיים. הדבר היחיד שחסר לי הוא הדגשת העובדה שמדובר בהשקה ישראלית בתוצרים של אותו הערב (סרטונים, תמונות וכו'), ופמפום התוצרים במדיה החברתית. אחרי הכל, כל המותגים הנ"ל הרימו את הפקות הענק האלה גם, ואולי בעיקר, בשביל מאות אלפי הצפיות ביוטיוב והבאז במדיה החברתית.

יום ראשון, 2 בינואר 2011

ג'וק ב-130 אלף שקל

בחופשת המולדת המבורכת יוצא לי לראות פרסומות במדיה שקצת קשה להיחשף אליה בלי לגור בארץ - שלטי חוצות. אז השבוע בישר לי שלט עצום מימדים בבורסה ברמת גן על השקת רכב חדש בישראל - ניסאן Juke.
מדובר ברכב קרוסאובר מעוצב ושרירי שיעשה את העבודה לגברים יאפים שמחפשים שיק של שטח וגם חניה בת"א, אך הברנדינג כמובן קצת בעייתי. שם הרכב הותאם לשווקים דוברי אנגלית בהם המושג Juke מתקשר בעיקר ל-Jukebox, מכונת התקליטים הקלאסית, אשר מספקת ערכי מותג רלוונטיים. אגב גם סמסונג השיקה לפני מספר שנים סלולרי מוזיקלי בשם Juke. אבל כאשר הג'וק מגיע לשפת הקודש הסיפור מסתבך - המושג ג'וק כידוע איננו מעורר אסוציאציות חיוביות במיוחד ואף עלול לדחות לחלוטין לא מעט מהלקוחות הפוטנציאליים. קטגוריית הרכב היא אחת מאותן קטגוריות בהן המותג חשוב במיוחד להגדרה העצמית מעבר לתפקידו כאינדיקטור של איכות. כאשר מדובר ברכב של 130 אלף שקל הפרמיה המשולמת על ההגדרה העצמית הזו גבוהה אף יותר (תחשבו לדוגמא על ההצהרה הקיימת בנהיגה במיני קופר לעומת הניטרליות כאשר מדובר ביונדאי גטס). אז אולי השם ג'וק עשוי לגרום לרכב לבלוט בקטגוריה אך ישנו סיכון גדול שהוא יפגע בתפישת המותג.

אבל מה היתה יכולה היבואנית קרסו לעשות? הרי כנראה שניסאן העולמית הורתה על השקה גלובלית תחת מותג אחיד. השאלה היא האם זו אסטרטגיה נכונה מבחינת ניסאן. בקטגוריית הרכב, שהיא אחת המתעקשות העיקריות על מותג גלובלי אחיד, ישנן דוגמאות רבות לכשלון של אסטרטגיה כזו, במקרים רבים בשווקים לטיניים משום מה.
  • Chevy Nova - לא זז בספרדית
  • Mitsubishi Pajero - מאונן בספרדית
  • Mazda Laputa - זונה בספרדית
  • Opel Ascona - איבר מין נשי בסלנג ספרדי
  • Ford Pinto - איבר מין קטן בפורטוגזית
  • Volkswagen Jetta - חסר מזל באיטלקית
  • Nissan Moco - ליחה בספרדית
  • Buick LaCrosse - לאונן בצרפתית-קנדית
  • Rolls Royce Silver Mist - צרכי בעלי חיים כסופים בגרמנית
  • Toyota MR2 - בצרפתית נהגה merde - חרא
אז מה אפשר לעשות?
אופציה אחת היא כמובן לבחור במותג אחר, כמו שחברות עושות לעיתים קרובות. הפתרון הזה עשוי להיות קצת יותר בעייתי כאשר מדובר בשווקים קטנים כמו ישראל.
אופציה אחרת היא להשתמש במותג הקיים ולחנך את השוק איך להגות אותו. דוגמא קלאסית היא Kia אשר הייתה ידועה בישראל כ-"קָיָה" עד לא מזמן מאחר ולהגייה האנגלית "קיאה" קונוטציה שלילית. בכלל יצרניות קוריאניות כמו יונדאי, קיה, סאניאנג ודייהו נוהגות לעשות לוקליזציה לשם המותג. אפילו קוקה קולה הגדולה הבינה לפני השקת המותג בסין שמשמעות השם במנדרינית היא "סוסה מכוסה בשעווה", לא בדיוק on brand. בסופו של דבר בחרה החברה בהגייה ke kou ke le, אשר משמעותה "כיף בפה".
במקרים קיצוניים, שם מותג בעייתי אף עשוי למנוע את השקת המותג במדינה. לדוגמא, גרבר החליטה לא להשיק את המותג בצרפת מאחר ומשמעותו בצרפתית היא "להקיא".

בסופו של דבר בחרו בקרסו בוריאציה של האופציה השנייה, כאשר אמנם לא שינו את ההגייה אבל כן שינו את המין. התקשורת השיווקית שלהם מתייחסת לג'וק כנקבה - "הג'וק החדשה", "הג'וק תשגע" - ובכך מרחיקה אותה מהקישור המיידי לתיקנים, מקקים ושאר יצורים קטנים ושחורים. בסה"כ פתרון לא רע במגבלות הקיימות, במיוחד שחושבים על כך שניסאן טורקיה צריכה להתמודד עם כך שהמשמעות של Juke בטורקית היא איבר מין קטן...

יום שני, 8 בפברואר 2010

פוסט-סופרבול 1 - 10 הפרסומות האהובות על MBA אמריקאים


"When I watch the Super Bowl I only want the commercial to be funny"
זו היתה התשובה שקיבלתי מחבר אמריקאי לשאלה מה היתה הפרסומת האהובה עליו בסופרבול. שמסתכלים על הפרסומות בסופרבול באופן כללי אפשר לראות שאין כמעט תחכום ורובן באמת רובן מתבססות על הומור די מטומטם.
ראיתי את הסופרבול עם 20 MBAs אמריקאים שהם לכאורה באחוזון העליון של האוכלוסיה וזה היה די מדהים. כל פרסומת שאני אהבתי הם לא וההיפך. פתאום הבנתי למה נמנעים פה להעסיק מנהלי שיווק לא אמריקאיים.

התיאוריה הוותיקה אומרת שפרסומת סופרבול מוצלחת צריכה לענות לפחות על אחד הקריטריונים הבאים:
  1. לכלול בעלי חיים
  2. לכלול ילדים
  3. לכלול סלבריטי
  4. לכלול פגיעה פיזית
אם נסתכל על הפרסומות שהכי עבדו על החבר'ה שראו איתי את המשחק התיאוריה עדיין תופסת:
  1. דני'ס - בע"ח (תרנגולת)
  2. דוריטוס - ילד, פגיעה פיזית, בע"ח (כלב)
  3. סניקרס - סלבריטי ופגיעה פיזית (תיקול של זאת מבנות הזהב)
  4. TruTV - בע"ח (מרמיטה של יום המרמיטה שהיא בעצם גמד שחקן פוטבול (!?))
  5. פולקסוואגן - פגיעה פיזית
  6. יונדאי - סלבריטי (שחקן הפוטבול ברט פארב)
  7. מונסטר - בע"ח (אוגר)
  8. טאקו בל - סלבריטי (שחקן הכדורסל צ'ארלס בארקלי)
  9. קוקה קולה - סלבריטי (סימפסונס)
  10. focus on the family - סלבריטי ופגיעה פיזית (שחקן הפוטבול טים טיבו מתקל את אימו. עוד תיקול של אישה מבוגרת!)
מיותר לציין שרוב הפרסומות האלה די גרועות.

יום שבת, 9 בינואר 2010

25 קמפייני האינטראקטיב הטובים של 2009


הזבלונים החביבים עלי דורי וגיא מארחים אותי בפוסט סיכום 2009.

יום רביעי, 8 ביולי 2009

באנר מצייץ

באנר מדהים של פולקסוואגן מבקש ממך את שם הטוויטר שלך ומנתח לפי הציוצים שלך איזה רכב מתאים לך.
הפרסונליזציה של הבאנר מגיעה פה לרמות חדשות.

יום ראשון, 21 ביוני 2009

גם וגם וגם

לעיתים מפרסם רוצה לתקשר בקמפיין אחד מספר מסרים, בד"כ יהיה מדובר בתקשור כמה תועלות מוצריות בנוסף להבטחה הפרסומית הכללית. באופן מסורתי המדיום המתאים היה פרינט - מודעת עיתון מציעה מקום למספר מסרים ובמקביל מאפשרת לנחשף זמן ארוך לעבד את המידע הרב.
אבל מה לעשות - הפרינט יורד מקרנו והפרסום בעיתונות יורד דרמטית בכל העולם.

טלוויזיה?
הטלויזיה בעייתית מאחר ו-30 שניות הם זמן קצר מדי להעביר מספר מסרים ולאפשר עיבוד שלהם אבל יש מקרים יוצאי דופן. זה יכול לקרות במקרה של מוצרים מתוחכמים כמו מכשירי חשמל או כלי רכב (ראה קמפיין טורנדו הנוכחי) וזה יכול לקרות גם במוצרי צריכה פשוטים כמו שמפו או קרם (ראה קמפיין פנטן הנוכחי).

אינטרנט?
קמפיין אינטרנט נותן את הפתרון היעיל יותר למקרים כאלה כאשר הוא משלב את התועלות של העיתון - מקום רב למידע וזמן עיבוד מידע ארוך לנחשף - יחד עם חוויה אינטראקטיבית וחשיפה לקהלים רחבים יותר.

הנה דוגמא לבריף מ-ש-ע-מ-ם של פולקסוואגן לתקשור כמה תועלות של המותג (בטוח, כיפי, יציב, בלה בלה בלה) שזכה לטיפול קריאיטיבי מעולה בקמפיין האינטרנט:


יום שני, 15 בדצמבר 2008

אחריות ל-40 שנה

פרינט מעולה של DDB אמסטרדם שזכה בגרנד פרי בתחרות היורובסט האחרונה.
בפרינט מזמינה פולקסווגן את צרכניה הנאמנים שרכשו גולף בשנת 74 להחליף חלק קטן בתא הכפפות שהיה עלול להתקלקל ולהפריע למושלמות של הרכב.
יופי של פתרון לעוד בריף סטייל "אנחנו ותיקים ואמינים".


(קליק להגדלה)