"When I watch the Super Bowl I only want the commercial to be funny"
זו היתה התשובה שקיבלתי מחבר אמריקאי לשאלה מה היתה הפרסומת האהובה עליו בסופרבול. שמסתכלים על הפרסומות בסופרבול באופן כללי אפשר לראות שאין כמעט תחכום ורובן באמת רובן מתבססות על הומור די מטומטם.
ראיתי את הסופרבול עם 20 MBAs אמריקאים שהם לכאורה באחוזון העליון של האוכלוסיה וזה היה די מדהים. כל פרסומת שאני אהבתי הם לא וההיפך. פתאום הבנתי למה נמנעים פה להעסיק מנהלי שיווק לא אמריקאיים.
התיאוריה הוותיקה אומרת שפרסומת סופרבול מוצלחת צריכה לענות לפחות על אחד הקריטריונים הבאים:
התיאוריה הוותיקה אומרת שפרסומת סופרבול מוצלחת צריכה לענות לפחות על אחד הקריטריונים הבאים:
- לכלול בעלי חיים
- לכלול ילדים
- לכלול סלבריטי
- לכלול פגיעה פיזית
אם נסתכל על הפרסומות שהכי עבדו על החבר'ה שראו איתי את המשחק התיאוריה עדיין תופסת:
- דני'ס - בע"ח (תרנגולת)
- דוריטוס - ילד, פגיעה פיזית, בע"ח (כלב)
- סניקרס - סלבריטי ופגיעה פיזית (תיקול של זאת מבנות הזהב)
- TruTV - בע"ח (מרמיטה של יום המרמיטה שהיא בעצם גמד שחקן פוטבול (!?))
- פולקסוואגן - פגיעה פיזית
- יונדאי - סלבריטי (שחקן הפוטבול ברט פארב)
- מונסטר - בע"ח (אוגר)
- טאקו בל - סלבריטי (שחקן הכדורסל צ'ארלס בארקלי)
- קוקה קולה - סלבריטי (סימפסונס)
- focus on the family - סלבריטי ופגיעה פיזית (שחקן הפוטבול טים טיבו מתקל את אימו. עוד תיקול של אישה מבוגרת!)
מיותר לציין שרוב הפרסומות האלה די גרועות.
