ארומה מצליחה לאבד את כל הייחודיות שלה במעבר לארה"ב והופכת לעוד בית קפה שכמעט הולך לאיבוד אי שם במעלה רחוב 42. בנוסף לחזית הסתמית והנעלמת גם החלל הפנימי קטן ודחוס, העיצוב קר ומשעמם, האקוסטיקה רעה ולסיום גם סנדוויץ האבוקדו היה פשוט נוראי. איפה זה ואיפה המזון המהיר הכי טוב בישראל.
גם המדיה הפרסומית לוקה בחסר. "חורף חם" לא ממש מתרגם לאנגלית. וגם אם כבר מתעקשים זה אמור להיות "Hot Winter at Aroma". כמה כבר עולה להעסיק קופי אמריקאי?
ומנגד הסניף המפואר של מקס ברנר במיקום יוקרתי ביוניון סקוור שומר על המאפיינים המוכרים ובונה את אישיות המותג בצורה נפלאה דרך הפסאדה, עיצוב הפנים, הכלים, התפריט, המרצ'נדייז וכל הדברים שאנחנו מכירים מהארץ. הוא מעביר את החוויה מישראל והופך אותה לקוסמופוליטית תחת הסלוגן Creating a New Chocolate Culture Worldwide. כן, מקס ברנר הוא מותג עם מטרה ומהות, לא עוד בית קפה פרובינציאלי. מיותר לציין שגם השוקולה חלב היה מעולה, בדיוק כמו בישראל. מקצוענות מבית שטראוס.
שעברתי לבוסטון נתקלתי בפוסטרים האלה ברחוב לקראת פתיחת סניף חדש. פשוט נראה מיליון דולר.
יש לי תחושה שמקס ברנר יצליחו להנחיל מסורת של שוקולטריות בערים אמריקניות, השאלה הגדולה היא האם ארומה יצליחו למצוא נישה ייחודית או שתוך שנה-שנתיים הם מחוץ לשוק האמריקני.
