דוגלי נינט

ועוד מסצינת המזון לחיות...

הייתם קונים דוגלי נינט? אולי בונזו דץ? ומה לגבי לה קט קיציס?
לא מרגיש ממש מתאים אה? בארה"ב המצב קצת שונה.

במהלך המחקר עליו כתבתי בפוסט הקודם אני פתאום מבין שאחד המתחרים שלי הוא Rachael Ray Nutrish, ליין מזון לחיות טבעי ופרימיומי שמיוצר ע"י לא אחרת ממנחת תכנית האירוח המצליחה רייצ'ל ריי. ואני לא מדבר על חסות לשם המוצר כמו במקרה של אייר ג'ורדן, נייקי קובי זום, גייטורייד טייגר (שבינתיים ירד מהמדפים...) ורבים אחרים אלא על מצב בו הסלב הוא המסטרברנד עצמו.

רייצ'ל ריי איננה פרזנטורית או נותנת חסות, קשה לביים אותה ואי אפשר להחליף אותה בעונה הבאה. רייצ'ל ריי היא המותג. אנשים (נשים) שירכשו את Nutrish יעשו זאת מכיוון שהם מאמינים וסומכים על רייצ'ל ריי. מה הקשר בין הנחית תוכנית אירוח לייצור מזון לחיות, תחום מדעי ומתוחכם? שום דבר חוץ מקהל היעד המשותף של שני המוצרים - נשים בסביבות גילאי 35-55. מבחינתי זהו מהלך גאוני של יצרנית מזון לחיות עלומת שם שבמקום יצירת מותג משלה בחרה בהישענות מלאה על מותג פופולרי קיים תוך יצירת בולטות ובידול משמעותי בתעשיית המזון לחיות.

למה בישראל זה כנראה לא יכול לעבוד?
יוני סער, אחד האנשים החכמים בתעשייה ובעלי פרומרקט, ניסה כבר לענות על משהו דומה.