יום שלישי, 17 ביוני 2008

סרט יד שנייה

כפי שציטטתי את סת' גודין כמה פוסטים למטה שיווק הוא כמובן מושג הרבה יותר רחב מפרסום.
שיווק מתרחש בכל נקודת מפגש של המשווק עם הלקוח, בין אם זה בנקודת המכירה, במוצרים עצמם, במדיות השונות, בשירות הלקוחות, באירועים וכו'.



אתר יד 2 כנראה לא הפנים את הנקודה הזו.
בשונה מגופים עסקיים אחרים, אתרי אינטרנט משקיעים בד"כ את מירב מאמצי השיווק דווקא בלקוחות אשר לא מכניסים להם כסף, דהיינו הגולשים, אשר מספקים טראפיק שמושך את כספי המפרסמים.
כספי המפרסמים מגיעים לעיתים קרובות דרך גורם שלישי בדמות משרד אינטראקטיב או גוף דומה, ולכן משקיעים האתרים מאמץ בשימור הקשר עם משרדי האינטראקטיב, בין השאר דרך צ'ופרים שונים.

אחד הטרנדים הוא חלוקת כרטיסי קולנוע לעובדי המשרד.
יד 2 הציע בשבוע שעבר כרטיסים לסרט ביום שזה יקרה, ולראשונה הלכנו על זה.
האולם היה מצוין ואפילו קיבלנו פופקורן ושתייה על חשבון המארח אבל הסרט אוי הסרט.
בלי להרחיב את הדיבור בואו נגיד שהסרט הוא סוג של זבלון אסונות לא ראוי למאכל אדם, וניתן היה להבין זאת גם מהטון הדי אחיד של הצופים ביציאה ממנו.
יד 2 פשוט עשו טעות בהתאמת הסרט לקהל המטרה שלהם, פספסו את המטרה וגרמו ללא מעט אנשים לחוויה לא חיובית ולתחושה שהם סתם שרפו צהרים של יום שישי.
הנקודה היותר חשובה היא שאיכות הסרט משליכה באופן מודע או בלתי מודע על תפישת המותג יד 2 בקרב הצופים, וכך במחי בחירת סרט גרועה פגעו יד 2 במותג אשר הם עובדים כה קשה לטפח.
אני לא טוען שמעכשיו יפנו באי ההקרנה תקציבים ל-winwin במקום, אבל האינטראקציה הלא חיובית עם המותג יד 2 נרשמה ועלולה להיות לה השפעה.