פיס*פוס

אני מאוד מאוד אוהב את מה שיוצא בשנה האחרונה מרחוב החילזון 6 ברמת גן, aka באומן בר ריבנאי, בעיקר מאז שיורם לוי חתום על הקמפיינים. עם זאת, קמפיין שילוט החוצות המאסיבי לקפה טורקי עלית שהושק לפני מספר שבועות היה לדעתי די פיספוס.

ה-"מה" של הקמפיין דווקא לא רע בכלל. המסר לפיו לקפה טורקי יש מעין אפקט משקה אנרגיה הוא רלוונטי ומעניין. גם הצפה של הזדמנויות צריכה נוספות לצרכן מבורכת.

הבעייתיות מתחילה ב-"איך". וספציפית במדיה שנבחרה - שילוט חוצות.

אני מעריך קמפיינים אשר אינם מזלזלים באינטליגנציה של הצרכן. הקמפיין הזה אכן אוחז בקריאיטיב קטן וחכם. עם זאת, המדיה לא ממש יושבת על הקריאיטיב שנבחר. אני לא מאמין שרוב הצרכנים מצליחים לעכל את המסר הדי מתוחכם שהשלט מנסה להעביר שהם על 60 קמ"ש, גם אם מספר החשיפות גדול .לפחות קבוצת המיקוד הקטנטנה שלי שעמדה על 10 אנשים אינטלגנטים נכשלה בגדול במשימה.

שילוט החוצות גם לא ממש הולך עם הארט. הטקסט הוא הדבר היחיד שנהג יצליח לראות בזמן נהיגה. האימג' של הקפה קטן ובעל קונטרסט נמוך מול הרקע האדום, מה שמונע ממנו לבלוט במקביל לטקסט. הפקשוט מצידו גם קטנטן וגם הולך לאיבוד ברקע האדום, מה שמכריח לכתוב את שם המותג באותיות קטנטנות ונעלמות אף הן.

לדעתי, בסופו של דבר הנהג זוכר הרבה שלטים עם מילים לבנות על רקע אדום שלא ממש ברור מה הם מנסים להעביר. דווקא היה פוטנציאל לאחלה קמפיין עם אחלה מסר מבדל ואחלה קריאיטיב. לו רק המדיה היתה יותר לכיוון של באנרים ופרינטים.

(התמונה נלקחה בזדון מקופי מעפן מאחר ואני כבר לא בארצנו)