מי מאיתנו לא חלם להגיד לבוס שלו מה הוא באמת חושב עליו? מי מאיתנו לא דמיין איך הוא הופך את השולחן אחרי עוד בקשה קטנונית מלקוחות? מי מאיתנו לא חשב על הרגע בו הוא יתפטר בסערה וייצא גדול?
ביומיים האחרונים כל שיחות המעלית, המטבחון והקפיטריה שלי איכשהו הגיעו לסטיבן סלייטר, דייל בחברת התעופה JetBlue שנקלע לעימות מילולי עם נוסע חוצפן כאשר זה התעקש לא להישאר במקומו לאחר הנחיתה. בשיא הויכוח ניגש סלייטר למערכת הכריזה והחל לקלל את הנוסעים, לקח בירה מעגלת המשקאות, לחץ על כפתור החירום של המטוס וגלש לו להנאתו החוצה במגלשת החירום המתנפחת. כך הפך לו סטיבן סלייטר בימים האחרונים למעין גיבור של מעמד הפועלים בארה"ב.
המהלך יוצא הדופן של סלייטר הזכיר לי את הפרסומת הקלאסית הזו של התרופה להפסקת עישון ניקודרם.
וגם קצת הזכיר לי את סדרת הפרסומות החדשה והמעולה של אדלר חומסקי למפעל הפיס תחת הקונספט של "תנו למספרים לסדר לכם את החיים", כאשר אחת הפרסומות מראה איך הפיס יכול לטפל בבוס מעצבן.
אבל השאלה המעניינת בכל הסיפור היא האם המותג JetBlue נפגע מהסיפור או דווקא הרוויח? אני מאמין שהחשיפה הרבה שהמותג קיבל בימים האחרונים היתה בעיקרה חיובית מאחר והיא כללה סיפור צבעוני ופיקנטי אשר מרבית שומעיו הזדהו איתו ואשר עורר רגשות חיוביים שהתקשרו באופן טבעי למותג, אשר כבר מבוסס על ערכים של פשטות, כיף וספונטניות. JetBlue כמובן לא תמכו פומבית בסלייטר שביצע עבירה חמורה על חוקי התעופה אבל כאחד המותגים הפעילים ביותר במדיה החברתית פרסמו בפייסבוק ובטוויטר הפניה לפוסט קצר ומחויך בבלוג המתייחס לנושא תחת הכותרת Sometimes the weird news is about us. מבחינתי יופי של
טיפול במצב די נפיץ.
ואם כבר מדברים על דיילים, מכירים את השימוש המבריק שעשו Southwest, חברת התעופה המגניבה ביותר בארה"ב, בדייל שלהם אשר הופך את תדריך הטיסה המשעמם והסטנדטי לראפ שנון?
